עט

כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַצָּרָה וְהַדַּחֲקוּת וְגֹדֶל צָרַת הַנֶּפֶשׁ וְגָלוּתָהּ, כְּפִי שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל אֶחָד בְּנַפְשׁוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן צָרִיךְ לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל מִשָּׁם דַּיְקָא תִּקְוָה וְסֶבֶר לִגְאֻלַּת נַפְשׁוֹ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת “וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֵשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרַיִם”, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ”ל: “כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר” – “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה”, כִּי יֵשׁ סֶבֶר – “וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט”; “כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר” – “וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם”, כִּי יֵשׁ סֶבֶר – “וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל” וְכוּ’. כִּי כָּךְ הוּא בֶּאֱמֶת, כִּי בְּתוֹךְ הַשֶּׁבֶר וְהַצָּרָה גְּדוֹלָה, רַחְמָנָא לִצְלַן, צָרִיךְ לִהְיוֹת מְצַפֶּה לִישׁוּעָה תָּמִיד, לְהַסֶבֶר וְהַתִּקְוָה גְּדוֹלָה הַמְּלֻבָּשׁ בָּהּ. וְכֵן הוּא בְּכָל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת ‘הַהִתְרַחֲקוּת הוּא תַּכְלִית הַהִתְקָרְבוּת, וְהַיְרִידָה יוּכַל לִהְיוֹת תַּכְלִית הָעֲלִיָּה’. וְזֶה בְּחִינַת “ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַּם עָלֹה”, וּמוּבָן בַּסְּפָרִים, כִּי בְּפָּסוּק זֶה מְדֻבָּר כָּל סוֹד גָּלוּת יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת הָעוֹבְרִים עַל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְהָעִקָּר הוּא הִתְחַזְּקוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד בְּתֹקֶף הִתְגַּבְּרוּת מְרִירוּת הַיְרִידָה, שֶׁדַּיְקָא מִשָּׁם יְרַחֵם עָלָיו ה’ יִתְבָּרַךְ וְיוֹשִׁיעוֹ וִיקָרְבוֹ אֵלָיו, כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה’ אֶת עַמּוֹ וְכוּ’. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: “אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ ה’ יִסְעָדֵנִי וְכוּ’.” וְכֵן עוֹד פְּסוּקִים רַבִּים וּבְדִבְרֵי חַזַ”ל, כִּי ה’ יִתְבָּרַךְ מְהַפֵּךְ לְיִשְׂרָאֵל הַמַּכָּה לִרְפוּאָה.

וְהִנֵּה הַפָּסוּק הַזֶּה, “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ וְכוּ’”, יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשִׁים אוֹתִיּוֹת, וּמִתְחַלְּקִים לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, כָּל חֵלֶק מֵעֲשָׂרָה אוֹתִיּוֹת, וּמִזֶּה יוֹצֵא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמּוּבָא בְּ’שַׁעֲרֵי צִיּוֹן, הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק “ אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ וְכוּ’”, וְהוּא: אמ”י נצ”א וְכוּ’; הַיְנוּ כִּי מְאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַחֲלֻקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא אוֹת אָלֶף, וְאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲלֻקָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהוּא אוֹת מֵם, וְאוֹת הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲלֻקָּה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁהוּא אוֹת יוּד שֶׁל “אָנֹכִי”, מִזֶּה יוֹצֵא הַשֵּׁם אמ”י, וְכֵן כֻּלָּם לְהַלָּן. וּמִזֶּה יְכוֹלִין לְהָבִין הִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל, אֵיךְ שֶׁבְּהַתְחָלַת הַיְּרִידָה, שֶׁמְּרֻמָּז בְּתֵבוֹת “אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ”, שֶׁהֵם עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת, וְכֵן בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֵּבַת “מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי”, שֶׁהֵם הָעֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַחֲלֻקָּה הַשְּׁנִיָּה, מְרֻמָּז וּמִצְטָרֵף עִמָּהֶם תֵּכֶף הַצְּמִיחַת קֶרֶן יְשׁוּעָה שֶׁל תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַיּוּד שֶׁל “אָנֹכִי” וְתֵבַת “אַעַלְךָ גַּם עָלֹה”. וְהַיּוּד שֶׁל “וְאָנֹכִי”, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הָעֲלִיָּה, כַּמְּבֹאָר בִּפְנִים, מִצְטָרֶפֶת עִם הָאָלֶף שֶׁל “אָנֹכִי” הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַיְּרִידָה לְתוֹךְ הַגָּלוּת, וְעִם הַמֵּם שֶׁל “מִצְרַיְמָה”, שֶׁהוּא הַגָּלוּת עַצְמוֹ – כָּל זֶה לְהוֹרוֹת שֶׁגַּם בִּתְחִלַּת הַיְרִידָה וְהַגָּלוּת, תֵּכֶף עָמְדָה לָנוּ הַיּוּד הַנַּ”ל לְשָׁמְרֵנוּ וּלְהַצִּילֵנוּ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּקַּע שָׁם חַס וְשָׁלוֹם, רַק שֶׁהַיְּרִידָה תִּהְיֶה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה (עיין אותיות כ”ב, כ”ג, כ”ד) וְזֶה מְרֻמָּז בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ עַל פָּסוּק “וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה וְכוּ’”, שֶׁעַד שֶׁלֹּא הִתְחִיל הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹן נוֹלַד הַגּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן שֶׁהוּא פֶּרֶץ וְכוּ’, הַיְנוּ כַּנַּ”ל: שם, אות כ”ב, כ”ג, כ”ד.