פג

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לִמְזֹרָזִין. וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מוּבָן כִּי אִם כֵּן מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה, וּכְבָר מְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה. אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל הַהַתְחָלָה וְהָאֶמְצַע וְהַסּוֹף וְהַתַּכְלִית שֶׁלָּנוּ הַכֹּל הוּא רַק עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא הָיָה הָרַבִּי הָרִאשׁוֹן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וּמִמֶּנּוּ הַהַתְחָלָה וְאֶצְלוֹ כָּל תַּכְלִיתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ, כִּי מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְהַהַתְחָלָה שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַשִּׂיג כְּלָל וְאֵין לָנוּ לְהַרְהֵר בָּזֶה כְּלָל אֵיךְ זָכָה יִלּוּד אִשָּׁה לְהַשָּׂגָה כָּזֹאת וְכוּ’. אַךְ אַחַר שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּלְהַמְשִׁיךְ דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר, עַל־יְדֵי־זֶה הוֹדוֹת לָאֵל יֵשׁ לָנוּ מֵהֵיכָן לְהַתְחִיל, כִּי מִנְּעוּרֵינוּ מְגַדְּלִין אוֹתָנוּ בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּמָלִין אֶת הַיֶּלֶד בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִיָּד, וְאַחַר־כָּךְ מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבְוַדַּאי יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לְהִתְחַזֵּק, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, בַּמֶּה שֶּׁזָּכִינוּ לְהִוָּלֵד וּלְהִתְגַּדֵּל בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ בְּתוֹרַת מֹשֶׁה וּבְדִבְרֵי כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו וּמְחַזְּקִין אוֹתָנוּ לִבְטֹחַ בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר עָבַר עָלֵינוּ מַה שֶּׁעָבַר בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת אַף־עַל־פִּי־כֵן הֵם מַזְהִירִין אוֹתָנוּ לִבְלִי לְיָאֵשׁ עַצְמֵנוּ וְלִהְיוֹת בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִבְטָחֵנוּ, כִּי הַשֵּׁם אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם כִּי עֲדַיִן עֲדַיִן הַשֵּׁם עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ וְאִתָּנוּ וְקָרוֹב אֵלֵינוּ מְאֹד כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵיהּ גַּבַּן וַחֲבִיבוּתָן גַּבֵּיהּ.

וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ זוֹכִין לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי דִּבְרֵי אֱמֶת שֶׁל הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁכְּבָר טָרְחוּ וְהִתְיַגְּעוּ בִּשְׁבִילֵנוּ הַרְבֵּה לְקָרֵב אוֹתָנוּ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין גַּם אֲנַחְנוּ לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁיִּהְיֶה רְצוֹנֵנוּ חָזָק וְאַמִּיץ מְאֹד לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְגַעְגּוּעִים גְּדוֹלִים מְאֹד. וְאָז כָּל מַה שֶּׁהָרָצוֹן מִתְגַּדֵּל וּמִתְפַּשֵּׁט יוֹתֵר עַל־יְדֵי־זֶה אָנוּ זוֹכִין לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר, כִּי עִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא עַל־יְדֵי הָרָצוֹן. כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי תָּמִיד, כִּי יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה אַף־עַל־פִּי־כֵן רְצוֹנֵנוּ וְכוֹסְפֵנוּ חָזָק מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בֶּאֱמֶת, וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר עַל־יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, וְאָז מִתְחַזֵּק עוֹד יוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן.

וּבֶאֱמֶת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת יִרְאָה, כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, יוּכַל כָּל אָדָם לִזְכּוֹת בְּקַל, כִּי הָרָצוֹן חָפְשִׁי לְעוֹלָם, רַק שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ חַיִל וּלְהִתְחַזֵּק בָּזֶה מְאֹד, וְזֶה תָּלוּי בָּזֶה כִּי אֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא לִמְחֻזָּקִין כַּנַּ”ל. וְהַהַתְחָלָה הוּא רַק בְּכֹחַ וּזְכוּת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיָּגְעוּ כָּל כָּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, עַד שֶׁהִמְשִׁיכוּ דַּעַת כָּזֶה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יְכוֹלִין הַכֹּל לְהִתְחַזֵּק וְלִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְהִתְחַזֵּק עַל־יְדֵי־זֶה בְיוֹתֵר וְכֵן לְהַלָּן כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן יָפֶה אָמַר מֹשֶׁה: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לְיִרְאָה” (דברים י, י”ב), וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְגַבֵּי מֹשֶׁה יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא, הַיְנוּ וְעַתָּה אַחַר שֶׁכְּבָר טָרַחְתִּי וְיָגַעְתִּי בִּשְׁבִילְכֶם כָּל כָּךְ כַּמְבֹאָר בַּפָּרָשִׁיּוֹת הַקּוֹדְמִים, עַד שֶׁזָּכִיתִי לְהַשָּׂגָה וָדַעַת כָּזֶה אֲשֶׁר יִרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא לְגַבֵּי מֹשֶׁה, עַל־כֵּן יֵשׁ לָכֶם גַּם כֵּן יְסוֹד חָזָק וְהַתְחָלָה טוֹבָה שֶׁתּוּכְלוּ לְהִתְחַזֵּק כָּל כָּךְ עַל־יְדֵי הֶאָרַת דַּעְתִּי שֶׁאֲנִי מֵאִיר בָּכֶם, עַד שֶׁתִּזְכּוּ גַּם כֵּן לְהֶאָרַת הָרָצוֹן וּלְיִרְאָה גְּדוֹלָה הַנִּמְשָׁךְ מֵהֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, עַד אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת גַּם אֶצְלֵנוּ עַכְשָׁו בְּנָקֵל לָנוּ לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה מִלְּתָא זוּטַרְתָּא גַּם אֶצְלֵנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמֶת. בְּכֹחַ הַהַתְחָלָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְשֶׁל כָּל הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַבָּאִים אַחֲרָיו: הלכות פדיון בכור הלכה ה, אות ל”ג.