דלג לתוכן העיקרי

קלג

בָּרוּךְ ה', יוֹם ד' פֶּסַח שֵׁנִי [יד אייר] תרמ"ב, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא

לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי עֹז, הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד וְכוּ' וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה וּבְנוֹ סֶענְדֶיר.

מִכְתָּבְךָ בְּצֵרוּף הַמִּכְתָּב מִחוּץ־לָאָרֶץ קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן – עַל־יְדֵי הַשָּׁכֵן שֶׁלָּכֶם, וְעָשִׂיתִי עִם הַמִּכְתָּב כְּמוֹ שֶׁכְּתַבְתֶּם לִי. וַאֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מִכְתָּב רָצוּף בְּמִכְתָּבְךָ לִכְבוֹד הַנָּגִיד ר' חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין נ"י – שֶׁשָּׁלַח לוֹ ר' הִירְשׁ נ"י, וְהָיָה בְטָעוּת – שֶׁהָלַךְ לְכָאן מִצְּפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, וְנָתַתִּי עֲבוּרוֹ עֶשְׂרִים פַּארֶיס מָעוֹת שֶׁלָּנוּ, עַל־כֵּן לִמְסֹר לוֹ הַמִּכְתָּב – וּלְבַקֵּשׁ מֵאִתּוֹ אֶחָד עֶשְׂרִים פַּארֶיס[1130].

וְאוֹדוֹת הַנּוֹצוֹת: מִקֹּדֶם כָּתַבְתָּ שֶׁרוֹצִים לִתֵּן אַרְבָּעִים וְשָׁלֹשׁ גְּרָאשׁ מָעוֹת שֶׁלָּכֶם, וְעַתָּה כֹתֵב – כִּי אִם שְׁלֹשִׁים גְּרָאשׁ; עַל־כֵּן לִשְׁלֹחַ אוֹתָם לְבַארָאט[1131] – כִּי שָׁם כַּמָּה שֶׁיְּקַבֵּל יִהְיֶה מָעוֹת. וְחוּץ מִזֶּה, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁשָּׁם בַּחֲשִׁיבוּת יוֹתֵר נוֹצוֹת – מִמְּקוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ, וְאוּלַי יִתֵּן ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּמְכֹּר אוֹתָם בְּמִקָּח טוֹב; כִּי אֲנִי רוֹצֶה שֶׁבְּעַד הַמָּעוֹת מֵהַנּוֹצוֹת, עִם הַסַּךְ 85:6 רוּבָּל חָדָשׁ מֵר' דֹּב, תִּקְנֶה בִּתִּי עֲבוּרָם בְּעֶזְרַת ה' [דְּבַר־] מָה לְפַרְנֵס בָּנֶיהָ הַיְתוֹמִים, עַל־כֵּן אֲנִי רוֹצֶה אוּלַי יַעֲזֹר ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲלֶה לְאֵיזֶה סָךְ. גַּם בַּקָּשָׁתִי לִשְׁקֹל אוֹתָם – וְלִכְתֹּב לִי כַּמָּה עָלָה הַמִּשְׁקָל מֵהֶם, וְגַם לִשְׁלֹחַ לִי עִם אֵשֶׁת ר' שְׁמוּאֵל הֶענִיךְ נ"י הַצִּיכֶען[1132] מֵהַכָּרִים. וְלִכְתֹּב לִי אִם הֻקַּל חֹלִי מֵאָחִיךָ נ"י.

וְתֵדְעוּ, אַחַי אֹהֲבַי בֶּאֱמֶת שֶׁזּוּגָתִי מְאֹד נֶחֱלָשֶׁת, כִּי עַתָּה יֵשׁ לָהּ בְּכָל יוֹם הַפִיבֶּער[1133] – וְכִמְעַט כָּל הַמֵּעֵת לְעֵת; וְאֵין אֲנִי יוֹדֵעַ לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, וְכִמְעַט כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל לִרְאוֹת צַעֲרָהּ. וְהִיא אֵין לָהּ כֹּחַ – כִּמְעַט כְּתִינוֹק בֶּן יוֹמָא; וַאֲנָשִׁים הַרְבֵּה אֹמְרִים שֶׁאֶסַּע עִמָּהּ לִצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן לְהַחֲלִיף הָאֲוִיר, וְאֶצְלִי הוּא לִשְׂחוֹק – מֵחֲמַת כַּמָּה טְעָמִים: אֶחָד, הֲלֹא בִּצְפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן רַחֲמָנָא לִצְּלָן גַּם־כֵּן יֵשׁ הַפִיבֶּער. וְהַשֵּׁנִית, הֵיכָן יְכוֹלָה לִהְיוֹת, כִּי אֶצְלְכֶם הוּא מָקוֹם צַר בָּרוּךְ ה' גַּם לִפְנֵיכֶם, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ. וְהַשְּׁלִישִׁית, אֵין לָהּ כֹּחַ לֵישֵׁב עַל הַחֲמוֹר שֶׁבַע שָׁעוֹת – כִּי אֵין לָהּ כֹּחַ כְּלָל; כִּי זֶה יוֹתֵר מֵאַרְבָּעָה חֳדָשִׁים, וּכְבָר לָקְחָה אַרְבָּע פְעָמִים חִינָא[1134] – וְהִשְׁלִיךְ אוֹתָהּ[1135] עַל אַרְבָּעָה חֲמִשָּׁה יָמִים, וְאַחַר־כָּךְ חוֹזֵר וְנֵעוֹר; וְעַתָּה הַרְבֵּה אֲנָשִׁים אֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ רַשָּׁאִית לְקַבֵּל עוֹד חִינָא, וְהַרְבֵּה אֹמְרִים שֶׁתִּקַּח עוֹד חִינָא.

עַל־כֵּן חָשַׁבְתִּי בְּדַעְתִּי שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה כִּי אִם תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים – כִּרְצוֹן רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ; אַךְ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ וְכוּ'[1136], עַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – אֹהֲבֵינוּ בֶּאֱמֶת, לְהִתְפַּלֵּל עֲבוּרָהּ בְּרַחֲמִים וּבְתַחֲנוּנִים – שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁלַח לָהּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה חִישׁ מַהֵר בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל; כִּי אֵין לָנוּ לְמִי לִפְנוֹת כִּי אִם לַה' יִתְבָּרַךְ וּלְאֹהֲבֵינוּ בֶּאֱמֶת, כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁעַל־יְדֵי תְּפִלָּה פּוֹעֲלִין הַכֹּל[1137].

וְאוֹדוֹת זֶה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי מַה שֶּׁהָיָה לְךָ עִם ר' יוֹסֵף בְּאַפְּטְיֶע, וּבְכָל עֵת נִתְעוֹרְרִים עֲלֵיכֶם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים: אַל תִּדְאֲגוּ כְּלָל, 'כִּי פַּרְעֹה הִקְרִיב'[1138]; וּכְבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל[1139] עַל נְסִיעָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה בְנָקֵל לִנְסֹעַ, כִּי כְּבָר סָבַל הוּא כָּל הַיִּסּוּרִים עֲבוּרֵנוּ, וְגַם בְּהַמַּחֲלֹקֶת הוּא גַּם־כֵּן כָּךְ, כִּי כְּבָר סָבַל רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – אֲשֶׁר [אָזְרוּ[1140]] כֹחַ עֲבוּרֵנוּ; אַךְ מְעַט דִּמְעַט צְרִיכִין אָנוּ גַּם־כֵּן לִסְבֹּל, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו כִּי אִם עַל־יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ וְלִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת. אֲבָל "וְאַתָּה מָרוֹם לְעֹלָם ה'" – לְעוֹלָם יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה[1141], יֹאבְדוּ הֵם וְאֶלֶף כַּיּוֹצֵא בָהֶם – וְדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ לֹא יִתְבַּטֵּל, וַה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם. וְכָל אֵלּוּ הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלֵינוּ, הוּא רַק לְהַזְכִּיר אוֹתָנוּ שֶׁאָנוּ בְּרֶסְלְבֶר חֲסִידִים – וְשֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, כִּי שֵׁם זֶה אֵינוֹ דָבָר רֵק – כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "בְּרֵאשִׁית – לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל"[1142]; כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אֵינוֹ דָּבָר מְמֻצָּע[1143] – כִּי אִם חִדּוּשׁ שֶׁבַּחִדּוּשִׁין, וְאָנוּ צְרִיכִין לִקְבֹּעַ שִׂמְחָה בְּכָל יוֹם עַל הַזְּכִיָּה שֶׁלָּנוּ. וַאֲנִי הַיּוֹם הָיִיתִי עַל צִיּוּן הַתַּנָּא רַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וְהִזְכַּרְתִּי אֶתְכֶם כֻּלְּכֶם לְטוֹבָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִידִידִי, אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי עֹז, מוֹרֵנוּ הָרַב אַבָּא כַּץ־מָאן נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ תִּחְיֶה; וְלוֹמַר לוֹ שֶׁהַבִּישְׂלִיק[1144] שֶׁשָּׁלַח עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ לְרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס – הָלַכְתִּי בְעַצְמִי וְקָנִיתִי שֶׁמֶן זַיִת, וְהִדְלַקְתִּי עֲבוּרָם וּבְעַד בְּנָם נ"י וּבְנֵי בֵיתוֹ – וְהִזְכַּרְתִּי אוֹתָם לְטוֹבָה; וּלְפֶלֶא בְעֵינַי שֶׁאֵין לִי שׁוּם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מֵאִתּוֹ בְּשׁוּם פַּעַם. וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה, כִּי אֵין לִי פְּנַאי לִפְרֹט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד – מֵחֲמַת שֶׁבָּאתִי עַתָּה מֵרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן.

זוּגָתִי מָרַת בְּרַיְנֶע לֵאָה תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי מָרַת חַנָּה תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹמְכֶם הַטּוֹב, וּבִשְׁלוֹם זוּגָתְךָ מָרַת יְדַאסִי לֵאָה תִּחְיֶה, וְאִמְּךָ תִּחְיֶה, וּבִשְׁלוֹם הָאִשָּׁה חַוָּה תִּחְיֶה, וְאִשָּׁה חַנָּה תִּחְיֶה עִם כַּלָּתָהּ תִּחְיֶה, עִם שְׁלוֹם בִּנְךָ הַיָּקָר הֶחָכָם הַמֻּשְׁלָם מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים – נֵרוֹ יָאִיר לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

[1130] =מטבע אחד בשווי 20 פאריס.

[1131] +=ביירות.

[1132] +=הסדינים.

[1133] =קדחת.

[1134] +=צמח מרפא.

[1135] =את הקדחת.

[1136] +ברכות ה:

[1137] עי' ליקו"ה ראש חדש ה, ז.

[1138] ליקו"מ ח"ב יג: "ופרעה הקריב" – שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים, שעל ידי רדיפתו אותם נתקרבו יותר לה' יתברך.

[1139] +חיי"מ טו.

[1140] בהעתקת כת"י נכתב גברו.

[1141] ע"פ רש"י תהלים צב, ט.

[1142] +ליקו"מ ח"ב סז.

[1143] עי' חיי"מ רס"ב.

[1144] +=שם מטבע.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...