ברוך ה', יום ה' דברים בבין־המצרים [ה אב] תרמ"ב לפרט קטן, פה עיר הקדש טבריא.
לכבוד ידידי, אהב נפשי, המפלא, מורנו הרב נתן, עם שלום זוגתו ובנו נ"י.
הנה בשבוע העבר שלחתי לכם מכתבים: הן לך ולר' איזיק נ"י, והן לר' אליעזר נ"י – ואין אני יודע האם קבלתם לנכון, ומשתוקק אני לידע אם קבלתם. ואני שמעתי שאתה נסעת לרחץ אותך בהמאלקין[1196], כן יעזר לך ה' יתברך, ויצוה למלאכים שיביאו לך מהר הרפואה בכל דבר – בזכות דבר ה'[1197], וכן לזוגתך תחיה, וכן לאחיך נ"י – בתוך כלל ישראל.
ואני מודיע לכל אנשי שלומנו ומבקש מאתם שיתעוררו רחמים עבור זוגתי תחיה, כי מיום ב' מטות ומסעי תפסה עוד הפיבער[1198] – קדחת רביעית רחמנא לצלן רחמנא לצלן, ואין עוד בכחה לסבל, כי כל השלשה ימים אין לה כח אפלו לדבר, וגדל הצער שלה אין בכחנו לסבל.
ואנו מכינים עצמנו אם ירצה ה' על פרשת עקב – אם ירצה ה' לנסע למחנכם קדש, ה' יתברך יזכנו לראות פניכם בחיים ושלום, בזכות הנ'חל נ'בע מ'קור ח'כמה.
דברי אהבך, נתן מברסלב
פריסת שלום לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה. זוגתי מרת ברינע לאה תחיה ואחותי מרת חנה פורסים בשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום אמך תחיה, ובשלום בנך היקר, המשלם, החכם, מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים.