דלג לתוכן העיקרי

קנז

בָּרוּךְ ה', יוֹם א' בְּשַׁלַּח [ו שבט] תרמ"ג לִפְרָט קָטָן, טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.

לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי עֹז, הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב ר' יַעֲקֹב בֶּער – שֶׁיִּחְיֶה לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, אָמֵן.

אִישׁ טוֹב, מְבַשֵּׂר טוֹב[1351], מֵהַבְּשׂוֹרָה מִשְּׁאֵר בְּשָׂרְךָ מוֹרֵנוּ הָרַב דֹּב בֶּער נ"י בֶּן ר' יַעֲקֹב – שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ לְשָׁלוֹם מִפֶּטֶרְבּוּרְג. אַךְ אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ הַפֵּרוּשׁ, כִּי כָּל הַשָּׁנָה כָּתַבְתִּי לָהֶם מִכְתָּבִים – לְהוֹדִיעַ לִי מֵהַמְסִירָה שֶׁמָּסְרוּ אוֹתוֹ: אֵיךְ וּמָה, וְעַתָּה אַתָּה כֹתֵב לִי שֶׁבָּא מִפֶּטֶרְבּוּרְג? אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הָלַךְ לְאַנְשֵׁי חַיִל[1352] וְעַתָּה פָּטְרוּ אוֹתוֹ, אוֹ אִם עָסַק בְּהַצָּלָתוֹ עַד שֶׁבָּא לְפֶּטֶרְבּוּרְג – וּמִשָּׁם פָּטְרוּ אוֹתוֹ מֵהַמְסִירָה?!

עַל־כֵּן יְדִידִי אֹהֵב נַפְשִׁי, לְשָׁלוֹם יִהְיֶה בֹאֲךָ, וְלַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים, וִירַפֵּא אוֹתְךָ ה' יִתְבָּרַךְ כָּל רְמַ"ח אֵבָרֶיךָ וּשְׁסָ"ה גִידֶיךָ – בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כֹּחַ לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה, וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתְךָ הַנִּצְחִי, וּלְמַה בָּאנוּ לְהַאי עָלְמָא שְׁפָלָא, וּבְהָאֵיךְ אַנְפִּין נֵעוֹל קֳדָם מַלְכָּא[1353]; וַעֲבוּר זֶה בָּאנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל – לְהַשְׁלִיךְ הֶבְלֵי הָעוֹלָם, וְלִזְכּוֹת תָּמִיד לְעָלְמָא דְאָתֵי, וּלְהַתְחִיל מֵעַתָּה לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּשִׂמְחָה; כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר[1354]: קֵיין יֵאוּשׁ אִיז נִישְׁט דָּא! לְמַעַן ה', זַיי פְרֵילִיךְ, שִׂמְחָה אִיז אַיין רְפוּאָה צִי אַלְסְדִינְג[1355]

גַּם אִיךְ בֵּייט דִּיךְ: דּוּ שְׁרַייבְּסְט אַז דִּי הָאסְט גֶּענוּמֶען אֵצֶל בִּתִּי שְׁנֵי רוּבָּל חָדָשׁ וָחֵצִי, אִין אֵצֶל שְׁאֵר בְּשָׂרִי מוֹרֵנוּ הָרַב יַעֲקֹב נ"י אֶחָד רוּבָּל חָדָשׁ וָחֵצִי, גַּם צִיקֶער אִין וֵויינְשְׁלֶעךְ הָאט זִי מִיר אוֹיךְ גֶּעשִׁיקְט; אִין דִּי שְׁרַייבְּסְט אַז דִּי הָאסְט מִיר גֶּעשִׁיקְט – אִין אִיךְ וֵוייס נִישְׁט וִויא עֶס אִיז דָּא?!

גַם זוּגָתִי תִּחְיֶה בֵּייט דִּיךְ, דִּי זָאלְסְט אִיהְר שְׁרַייבְּן דִּי מַעֲשֶׂה פִין בְּנָהּ אַהֲרֹן נ"י – וָואס דִּי מַעֲשֶׂה אִיז, וָואס עֶר אִיז גִּיפָארְן מִיט זַיין בְּנֵי בָיִת – וֶועלִיכֶעס הָאט אִיהְם גִּינֵייט דֶּערְצִי אַז עֶר זָאל זִיךְ צִיבְּרֶעכְן[1356].

דִּבְרֵי אֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת, הַמְבָרֵךְ אוֹתְךָ בִּישִׁיבַת אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם,

נָתָן בֶּן מוֹרֵנוּ יְהוּדָא זללה"ה

מִכְתָּבְךָ עַל־יְדֵי ר' דָּוִד צְבִי נ"י קִבַּלְתִּי יוֹם ב' אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְאֵין לִי פְּנַאי לְהָשִׁיב לָכֶם; רַק ה' יִתְבָּרַךְ יִתֵּן רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְכָל חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל חִישׁ מַהֵר, וּבְתוֹכָם עַל זוּגָתִי תִּחְיֶה. וּלְמַעַן ה' לְהָשִׁיב לִי עַל מִכְתָּב זֶה, כִּי אֲנִי צָרִיךְ לְכַמָּה דְּבָרִים לֵידַע מִכֶּם. לִכְתֹּב לִי מַה שֶּׁנִּשְׁמַע עִם ר' שִׂמְחָה הַכֹּהֵן נ"י.

[1351] שמואל־ב יח, כז. עי' שם במצודת דוד.        

[1352] +=נלקח לצבא.

[1353] =על מה באנו לזה העולם השפל, ובאלו פנים נבוא לפני המלך ברוך הוא.

[1354] +ליקו"מ ח"ב עח.

[1355] =אין שום יאוש! למען ה', תהיה בשמחה, שמחה היא רפואה להכל!

[1356] =גם אני מבקש ממך: באשר אתה כותב שקבלת אצל בתי שני רובל חדש וחצי, ואצל שאר בשרי מורנו הרב יעקב נ"י אחד רובל חדש וחצי, גם סוכר ודובדבנים היא גם־כן שלחה לי; ואתה כותב שאתה שלחת לי – ואיני יודע היכן זה נמצא?! גם זוגתי תחיה מבקשת ממך, שתכתוב לה את המעשה מבנה אהרן נ"י – מהו המעשה, מה שהוא נסע עם בני ביתו – מי הכריחו לשבור את עצמו. 

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...