קנט

ברוך ה', יום ב' ויקהל [יט אדר־א] תרמ"ג, פה טבריא.

לכבוד ידידי, אהב נפשי, אחי ורעי, מורנו הרב נתן נ"י, ועם שלום מורנו הרב איזיק נ"י, עם שלום בני ביתו.

הנה לפלא בעיני: ביום א' תצוה כתבתי מכתב לכבוד ר' יעקב בער נ"י, ונתעכב המכתב ולא שלחתי המכתב עד יום ו' הנ"ל – ושלחתי אותו על־ידי המיקער^[1386] מוחאמד סאלאח הסומא, ושם כתבתי לכם שתכף תשלחו לי הדבר הנ"ל שכתבתי לכם ביום א' תצוה, כי היה מכתב יקר – להחיות נפשכם, והיה אצלנו המיקער בשבוע העבר כמה פעמים – ואמר לי שתכף בבאו החזיר לך המכתב, ומאתכם לא ראיתי שום תמונת אות?! ומחמת זה לא שלחתי לכם שום מכתב, כי אין אני יודע איך לשלח לכם – שיגיע לידכם; כי כמה פעמים שלחתי על־ידי החנות מר' חיים יהושע נ"י – ולא קבלתי מהם קבלה על המכתב, והיה בדעתי – שמא לא שלחו לכם, או שנאבד, ועתה שלחתי לכם על־ידי הערל הנ"ל. לתן לו שכר טרחא אחד צוואנציקר^[1387] – בכדי שימסר בברור, ועל המכתב כתוב מאומן לצפת תבנה ותכונן.

ואין אני יודע מה לחשב, כי אתם נחשבים אצלי כמו בני ממש – וכשאין לי מכם שום מכתב יש לי צער גדול; וכמה פעמים כתבתי לכם: אפשר ידידי, מורנו הרב נתן נ"י, הוא טרוד – ואין לו פנאי לכתב לי בעת השירא הולכת, יכתב ידידי מורנו הרב איזיק נ"י; הגם שהשתפות שיש בינינו צריכין להניח כל הטרדות, מהספק רוח להעסק שלנו – שהוא ודאי רוח, כי נצח ישראל לא ישקר^[1388], כי אם אין אנו פועלין בהמכתבים שלנו כי אם איזה רצון טוב להבורא יתברך – גם־כן טוב מאד, כי לית רעותא טבא דיתאביד^[1389].

ותדעו שהיום למדתי הלכות ראש־השנה הלכה ו' – על התורה "איה השה לעלה"^[1390], ומה אמר לכם, אחי ורעי: תעינו בהלכה זאת באמת – ותראו הסודות הגדולים אשר שם מגלה, ותמצאו שם מרגוע לנפשכם להחיותכם; כי לפי ההרפתקאות שעוברין עלי בשנה הזאת, בלתי ספרי רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש לא הייתי יכול לחיות אפלו שעה אחת, כי מבני ומבנותי אין לי שום מכתב, ומנכדי מברסלב – היתה לי ידיעה שהלך לחיל^[1391], וזוגתי תחיה – כמעט אינו עבר שני ימים שלא תהיה לה חלאת אחר, ואין לה עוד כח לסבל מכאוביה, ומיום ד' העבר תפס לה עוד הפעם הפיבער^[1392] – בכל יום בחרון־אף גדול; וחוץ מזה, ס'פארט איהר אינטערן הארץ^[1393] – וצעקותיה מרים ומרורים, והרחמנות שעליה אי־אפשר לי לסבל, אך מחמת שאני מאמין שבצר הרחבת לי^[1394] – אני ראה הרחבות, כי "לולי תורתך וכו'"^[1395].

ואני מבקש מאתך שתלוה לי שני בישליקיס^[1396], ותלך אתה, ור' איזיק נ"י, ור' יואל הירש נ"י – על ציון האר"י הקדוש, ושם תעשו עבורה פדיון – ותחלק המעות לאלו האנשים; וגם תלך על ציון אבי זכרו לברכה לחיי העולם הבא; וגם לומר לכל אנשי שלומנו שיבקשו רחמים עליה. וגם אני מבקש מאת ידידנו מורנו הרב^[1397]...– ולבקש אולי יתן איזה סגלה; לספר לו שהיא חולה ערך חמשה עשר חדשים, וכשמקבלת חינא^[1398], זורק אותה^[1399] על ארבעה חמשה ימים – ותופס אותה עוד הפעם, רק עתה נתחדש לה עוד חלאת – וואס ס'פארט איהר אינטערן הארץ^[1400]; ומה שאמר לך תכתב לי, או אפשר שתוכל לקנות הריצפט^[1401] – ויעלה דבר קטן^[1402], תשלח לי משם. והעקר להתפלל עליה שישלח לה ה' יתברך רפואה שלמה חיש מהר. ואנו צריכין לבקש רחמים על שמחת פורים, ולהכין עצמנו להמתקת כל הדינים^[1403].

זולת זה חדשות אין, רק חיים ושלום ושמחה.

אהבך באמת ובתמים,

נתן מברסלב

ופרס בשלום למעני להותיק וחסיד מורנו הרב ר' צבי נ"י, ולידידי הותיק וחסיד מורנו הרב ר' נחמן נ"י, ולהחסיד ר' דב נ"י, ולהנגיד ר' יעקב נ"י, ולאחיך מורנו הרב סענדיר נ"י עם שלום בנו מורנו הרב אליעזר נ"י, ור' אבא כץ־מאן נ"י; ולכתב לי מה הוא עשה. ולאהב נפשי ר' יעקב בער נ"י; ולכתב לי אם הוא מתועד עמכם, ואם הוא מצא טוב^[1404].

ופרס בשלום עבורי לר' נתן נ"י; ולכתב אם הוא יושב בביתו. ולאחיו ר' יואל צבי נ"י, עם שלום בנו מורנו הרב אברהם נ"י, עם שלום מורנו הרב העניך נ"י, ולר' יוסף נ"י; ואם הוא עשה נשואין לבתו למזל טוב. ולר' מאיר נ"י, ולהחסיד ר' הירש מטאלטשין נ"י. ולמען ה' לכתב לי קבלה על מכתב זה, ועל מכתב הנ"ל.

מחמת שלא היה שירא המכתב נתעכב עד היום יום א' פקודי, ואשיח לפניכם צרות זוגתי תחיה – להתפלל עבורה, כי היום היה לה שני פעמים פיבור^[1405] – ואין בכחי לסבל צרותיה. עמדו נא חברי לעורר רחמים עליה – כי היא אשה כשרה מאד, ותבקשו מכל אנשי שלומנו להתפלל עליה.

זוגתי מרת ברינע לאה תחיה ואחותי מרת חנה תחיה פורסים בשלום אמך תחיה, ובשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום האשה חוה תחיה, ובשלום בנך היקר, המשלם, החכם, מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים.