ברוך ה', יום מוצאי שבת קדש [אייר תרמ"ג], טבריא.
לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, מורנו הרב נתן נ"י, וידידי, אהב נפשי, ר' איזיק נ"י.
מכתבכם קבלתי ביום ו' ערב שבת קדש אחר חצות, ולא היה לי שום פנאי להשיב לכם – כראוי להשיב לשני אהובים כאלו, רק אני כתב לכם קבלה על מכתבכם. גם בקשתי: איך שאני שולח עם ידידנו הותיק וחסיד ר' וואלווי, הנקרא ר' זאב מירושלים – סך שבע גראש, [ואבקש] לחלק לידידי ר' נחמן נ"י שני גראש, ולר' דב שני גראש, ולר' איזיק שני גראש, ולאלמנת ר' איצילע אחד גראש. ואבקש מאתך: אולי יבא חמיך נ"י – והביא מכתבים לידי מחוץ לארץ, שתכף תשלחו לי – ותחיו נפשנו; כי אין לי משום מקום שום מכתב. ולמען ה' תהיו בשמחה על הלולא רבא[1467], כי רבנו ז"ל בודאי גם־כן יהיה שם.
אהבכם באמת, נתן מברסלב
וברוך ה', זוגתי תחיה – מעט הקל חליה. ולהתפלל עבורי – נתן בן ביילא לאה. זוגתי – ברינע לאה בת פיגא, ועל בתי – אדל בת יעכט שרה עם בעלה – יהושע בן טוביא, שה' יתברך ירחם עליהם בזכות כל הצדיקים אשר יהיו שם על הלולא דרבי שמעון בר יוחאי, שיפקד אותם ה' יתברך, אתכם גם־כן.
נתן הנ"ל
לר' נתן בן ר' הירש, בצפת תבנה ותכונן.
ידידי ר' נתן נ"י, לקבל האורח זה – שהוא מחשובי אנשי שלומנו, בסבר פנים יפות; כי ברוך ה' אצלי גם־כן עמד שמונה ימים בסבר פנים יפות.
זוגתי תחיה ואחותי תחיה פורסים בשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום בנך סענדיר נ"י.
[1467] +=הילולת רשב"י.