ברוך ה', יום ה' תבוא [יז אלול] תרמ"ג, עיר הקדש טבריא.
האל הטוב והמטיב, הוא ייטיב לנו הכתיבה והחתימה.
שלום וישע רב לכבוד ידידי, אהב נפשי, וידידי עז, המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן – שיחיה לארך ימים ושנים טובים אמן, עם שלום זוגתו תחיה, ובנו סענדיר חיים נ"י, ולידידי, אהב נפשי, מורנו הרב איזיק נ"י.
תהלה לאל פה כלנו בחיים ושלום, כה אזכה לשמע מכם החיים והשלום, מרב הצלחה והרחבה, ומרב שמחה, אמן סלה.
שני המכתבים שלכם קבלתי לנכון: אחד על־ידי המיקער[1557], ואחד על־ידי ר' דוד צבי נ"י; ובודאי מתפלל [אני] עבור ידידנו הותיק וחסיד ר' יעקב נ"י.
ואתמול נתחזק אצלי מחדש לכתב לכם להיות בשמחה על שזכינו להיות מאלו הכוספים והמשתוקקים להסתופף בצל הקדוש של רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, כי למדתי התורה "ויהי הם מריקים שקיהם"[1558], ולמדתי בלקוטי הלכות הלכות כלאי בהמה הלכה ד' – אשר שם מבאר דרך חדש איך לעבר על כל פגעי עולם הזה, ואמרתי בהתפלות תפלה כ"ב. מה אמר לכם אחי ולאומי: הנשמע או הנראה כדברים האלו בעולם?! וכשתעינו בהלכה זו תמצאו מרגוע לנפשכם. ובעת מעשה הלמוד הזה צעקתי אליכם בקול גדול ולא יסף[1559]: מה אנו שותקים, מה יש לנו לדאג – כשיש לנו רבי כזה ותלמיד כזה, אשר הם יאירו כל פני תבל, ועל ידם יהיה תקון כל העולמות; ובודאי בתוך העולמות נתתקן גם נפשותינו. ואנו צריכין לקשר עצמנו בכל עת מחדש לאורות האלו – ובודאי יהיה הכל נכון; ובודאי אם נהיה בטוחים בה' יתברך, ונהיה מקשרים באמת לרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – בודאי אם ירצה ה' יהיה הכל על נכון: הן בגשמיות, והן ברוחניות.
יותר אין הפנאי מספיק לכתב.
ידידכם, האהב אתכם, ואת כל אנשי שלומנו – באהבה עזה באמת,
נתן מברסלב
ופרס בשלום לאביך היקר מורנו הרב ר' הירש נ"י, ולאחיך מורנו הרב סענדיר נ"י, ולבנו מורנו הרב אליעזר נ"י, ולידידי עז הותיק וחסיד ר' נחמן; ותאמרו לו שאני מבקש אותו לעין בחיי מוהר"ן באות מ"ג, בהשיחות שאצל התורות. ופרס בשלום עבורי לידידנו, הותיק וחסיד, ר' שמחה, ולידידנו ר' דב נ"י עם שלום בנו מורנו הרב העניך נ"י, ולר' יחיאל מענדיל נ"י, ולר' יעקב דב נ"י, ולידידי ר' נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, עם שלום אחיו ר' יואל צבי נ"י עם שלום בנו מורנו הרב אברהם נ"י, ולהנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י; ולכתב לי מה הוא עשה, ולהנגיד ידידנו ר' יעקב נ"י, ולר' יוסף נ"י עם בנו מורנו הרב דוד שלמה נ"י, ולר' מאיר נ"י – כלם יעמדו על הברכה בכתיבה וחתימה טובה.
וגם כתבת לי תבה אחת במכתבך – מה שכתב למורנו ר' יעקב נ"י, ואיני יודע הפרוש – כך הוא.