יט

[מכתב לר' צבי טרוביצר מצפת]

(חסר) והיינו ברוך ה' בחברון עיר הקדש אצל מערת המכפלה, וגדל החיות והשמחה שיש לי – מעצם החסד הגדול שעשה ה' יתברך עמדי שהביא אותנו לקדשה כזו. ואין מקום קדוש שלא הזכרתי את שמכם לפניו, ובפרט בנכם וכו' – שלא יצא ממחשבתי אפלו רגע אחד. ואני בטוח בה' יתברך שבזכות המקומות הקדושים כבר רפא אותו ה' יתברך, בזכות רבנו ז"ל ותלמידו הקדוש – אשר היו אנשים אמתיים ולא אנשים שקרנים^[197], ומה שארע לו הדבר הזה – מחמת שזוגתם תלתה הדבר בדבר רק; וכבר שמעתי מאדמו"ר מוהרנ"ת ז"ל, כי אנו מקשרין לאור החיים – וזה פגם אמונת חכמים^[198], וכבר מבאר בהתורה "תקעו אמונה"^[199] גדל הענין. ו'הגדול' שרצה לרדף את אחיכם הצדיק – הרג את עצמו, אך באמת כח רבנו ז"ל גדול עד למאד – שהיה מכניע כל הקלפות הקשות, והוא מכניעם.

ועתה באתי לבקש אתכם, ואת ידידנו הותיק וחסיד ר' קלמן נ"י, ואת ידידנו הותיק וחסיד הצדיק ר' אפרים^[200] – שתראו להתאמץ ולרדף ולעשות שלום בין נכדי מורנו הרב נחמן נ"י; ועכשו כשבאתי ביום ה' העבר – ואמרו לי שהוא בצפת תבנה ותכונן ונעשה שלום ביניהם, על־כן אני מבקש מאתכם, וגם ר' אפרים מבקש מאתכם, שתראו בכל כחכם לחפש איזה זכות ונקדה טובה. והנקדה שיש בו היא מצוי למצא בו, כי הוא נכד רבנו ז"ל – וזה בודאי נקדה טובה, וכבר אמר רבנו ז"ל: "איהר זאלט ערליך האלטין מיינע קינדער, ווארין עס ועט פין זייא ארויס קימען גיטע פרות"^[201]; ולא אמר שהם בעצמם יהיו טובים, רק הם יהיה להם בחירה – וסוף כל סוף יהיו מהם פרות טובים. ומאד בקשתי מכם לכתב לי באיזה אפן הוא השלום, בכדי לידע איך להתנהג ואיך לכתב לידידנו ר' אפרים.

וגם תדעו שהיה הטוליפ שלו משועלים^[202] במשכון עבור הקניה, ופדיתי אותו ביום ו' העבר בעד חמשים גראש, והוא מנח אצלי; על־כן תאמרו לנפתלי שישלח לי על־ידי איש בטח^[203] עם מכתב – ויקבל את הטוליפ ממני. וגם אני כתב לכם שנמצא אצלי סך חמשה עשר בישליקיס הנשלח לי מר' יעקב נ"י – שנצרך לתן להזוג, אזי אשלח לך.

ידידך, נתן מברסלב