דלג לתוכן העיקרי

לב

בָּרוּךְ ה', יוֹם ו' טוֹב [יז] אֲדָר שֵׁנִי תרל"ח לִפְרָט קָטָן, טְבֶרְיָא תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן.

לִכְבוֹד אֹהֵב נַפְשִׁי, וּמַמָּשׁ בְּנִי וּבֶן אָחִי, כְּבוֹד שֵׁם תִּפְאַרְתּוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם אָבִיךָ – נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ כְּאוֹר שָׁמֶשׁ, וְעִם שְׁלוֹם זוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְעִם שְׁלוֹם בִּנְךָ הַיָּקָר וְחָכָם מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים – נֵרוֹ יָאִיר לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבִים, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ ה' בָּרוּךְ ה' כֻּלָּנוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם. כֹּה אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם מִתּוֹךְ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְאַוַּת נַפְשֵׁנוּ, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

אַחַר דְּרִישַׁת שְׁלוֹמוֹ כַּמִּשְׁפָּט, תְּמִיהַּ עָלֶיךָ: מַה מָּנַעְתָּ פְּרִי עֵטְךָ מִמֶּנִּי – וְזֶה שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לִי שׁוּם מִכְתָּב מִכֶּם?! וְגֹדֶל הַיִּסּוּרִים שֶׁלִּי אֵין לְשַׁעֵר וְאֵין לְהַעֲרִיךְ, וְלֹא דַי לִי הַיִּסּוּרִים מִמְּנִיעַת הַמִּכְתָּבִים מִטְּרָאוִיצֶע מִבָּנַי – עַל־כָּל־פָּנִים הָיָה לִי לִפְעָמִים לִמְשִׁיבַת נֶפֶשׁ הַמִּכְתָּבִים שֶׁלְּךָ, כִּי תַּאֲמִין לִי כִּי קָשַׁרְתִּי אַהֲבָתְךָ בְּלִבִּי מַמָּשׁ כְּבֵן הָאָהוּב לִפְנֵי אָבִיו, וְעַתָּה כְּשֶׁזֶּה זְמַן כַּבִּיר לֹא רָאִיתִי מִמְּךָ שׁוּם מִכְתָּב – גָּדְלוּ הַיִּסּוּרִים שֶׁלִּי; וּבִפְרָט זוּגָתִי תִּחְיֶה בְּכָל עֵת שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי: מַה זֶּה שֶׁאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה מִצְּפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן? ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה בְּשָׁם! ה' יִתְבָּרַךְ יִתֵּן שֶׁיִּהְיֶה לְטוֹבָה.

וּבִפְרָט שֶׁאֲנִי כָתַבְתִּי מֵרֹאשׁ־חֹדֶשׁ אֲדָר זֶה מִכְתָּב רְבִיעִי, וּבְכָל עֵת שֶׁבָּא שַׁיָּרָא, הוֹלֵךְ אֲנִי אוֹ זוּגָתִי תִּחְיֶה אוֹ אֲחוֹתִי תִּחְיֶה וְשׁוֹאֲלִים אֵצֶל ר' דֹּב נ"י מִכֹּחַ הַמִּכְתָּב מִכֶּם – וְאֵין לוֹ, עַל־כֵּן הוּא לְפֶלֶא בְעֵינָי. וְלֹא הָיָה דַעְתִּי לִכְתֹּב לְךָ – עַד שֶׁאֲקַבֵּל מִמְּךָ אֵיזֶה מִכְתָּב, אַךְ אֶתְמוֹל בָּא אַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב שָׁלוֹם נ"י – שֶׁהוּא שָׁכֵן סָמוּךְ לָכֶם, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם, וְאָמַר לִי שֶׁבָּרוּךְ ה' בְּפוּרִים הֱיִיתֶם שְׂמֵחִים בְּבֵיתְכֶם – וְהֶחֱיָה אוֹתִי. אַךְ עַתָּה הַפְּלִיאָה עוֹד גְּדוֹלָה אֶצְלִי עַד לִמְאֹד – מַה זֶּה שֶׁאֵין לִי מִכְתָּבִים מִמְּךָ?! וְהָלַכְתִּי בְּאֶסְתֵּר־תַּעֲנִית[305] בִּמְכֻוָּן לְר' יוֹסֵף אַזְלֶיר נ"י – וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ עֲלֵיכֶם, וְנִשְׁבַּע לִי שֶׁאַתֶּם, בָּרוּךְ ה', כֻּלְּכֶם בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְאָמַר לִי שֶׁאַתָּה אָמַרְתָּ לוֹ שֶׁיֵּשׁ אֶצְלְכֶם עֲבוּרִי מָעוֹת סַךְ שְׁנֵים עָשָׂר רוּבָּל חָדָשׁ: הַיְנוּ מֵר' אַבָּאלֶע נ"י – סַךְ עֲשָׂרָה רוּבָּל חָדָשׁ, וּמִבְּנִי מוֹרֵנוּ הָרַב מֹשֶׁה אֶפְרַיִם – סַךְ שְׁנֵי רוּבָּל חָדָשׁ.

וְתַאֲמִין לִי יְדִידִי עֹז, שֶׁאֵין לִי שׁוּם פְּלִיאָה עַל הַמָּעוֹת, אַךְ לְפֶלֶא בְעֵינַי עַל מִכְתָּבְךָ – שֶׁקֹּדֶם פּוּרִים לֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם מִכְתָּב מִמְּךָ, כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי בְכָאן 'אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם'[306]. כִּי אֲפִלּוּ, בָּרוּךְ ה', בְּפוּרִים הַקָּדוֹשׁ רָקַדְתִּי כָּל הַיּוֹם וְשָׂמַחְתִּי בְעַצְמִי – וּבָרוּךְ ה' הָיִיתִי בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה; כִּי בָּרוּךְ ה' יֵשׁ לָנוּ בַּמֶּה לִשְׂמֹחַ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ יָדְעוּ מָה הוּא פּוּרִים, וּמַה יְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי פּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, בָּרוּךְ ה': מְחָאַת כַּף, וְרִקּוּדִין, וּבְכָל הַמִּצְוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּפוּרִים; וַאֲנִי בְכָאן יָחִיד, וְעַל־כֵּן אִם עַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ לִי מִכְתָּב מִכֶּם – אֲנִי מְחַיֶּה עַצְמִי. עַל־כֵּן, לְמַעַן ה', תֵּכֶף כִּרְאוֹת מִכְתָּבִי תָּשִׁיב לִי מִכְתָּב בַּחֲזָרָה – וּתְחַיֶּה נַפְשִׁי. וְאֶפְשָׁר לֹא קִבַּלְתָּ הַמִּכְתָּבִים שֶׁלִּי, אַךְ מִכְתָּב אֶחָד – שֶׁשָּׁלַחְתִּי עַל־יְדֵי אֵשֶׁת ר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ – בְּוַדַּאי קִבַּלְתָּ.

וּמֵחֲמַת נְחִיצַת קֹדֶם הַתְּפִלָּה, אֲקַצֵּר וָאֹמַר שָׁלוֹם.

מִנָּאִי אֹהַבְךָ, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה. זוּגָתִי תִּחְיֶה וַאֲחוֹתִי תִּחְיֶה פּוֹרְסִים בִּשְׁלוֹמְךָ וּבִשְׁלוֹם זוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וּבִפְרָט לִידִידֵנוּ ר' קַלְמָן נ"י, וְלִשְׁאֵר בְּשָׂרְךָ מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִיעֶזֶר נ"י.

הַיּוֹם יוֹם א' שְׁמִינִי כִּי לֹא הִשַּׂגְתִּי הַשַּׁיָּרָא בְּיוֹם ו' – וְנִשְׁאַר אֶצְלִי הַמִּכְתָּב עַד הַיּוֹם, וּבַבֹּקֶר בָּאָה אֶצְלִי אִשָּׁה אֶחָת – אֵשֶׁת ר' יַעֲקֹב דָּאקְטִיר מִצְּפַת תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, וְהֵבִיא לִי מִכְתָּב מִיּוֹם ה' וַיִּקְרָא, וְשָׁם כָּתוּב שֶׁשָּׁלַחְתָּ לִי כַּמָּה מִכְתָּבִים עַל־יְדֵי הַנֶּאֱמָן, וְהָלַכְתִּי בְכָאן לְר' דֹּב נ"י וְהֶרְאֵיתִי לוֹ מִכְתָּבִים – וְאָמַר לִי שֶׁלֹּא קִבֵּל אֲפִלּוּ אֶחָד. וַאֲנִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁאִם יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה מִכְתָּב – אֲזַי תֵּכֶף נוֹתֵן לִי הַמִּכְתָּב, אִם לֹא נֶאֶבְדוּ שָׁם הַמִּכְתָּבִים. וְגַם אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם קִבַּלְתָּ מִכְתָּב אֶחָד עַל־יְדֵי אֵשֶׁת ר' יְהוֹשֻׁעַ – שֶׁשָּׁלַחְתִּי עַל־יְדֵי ר' דֹּב נ"י.

וּבָזֶה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי שֶׁבָּרוּךְ ה' בִּנְךָ בְּקַו הַבְּרִיאָה – הֶחֱיֵיתָ נַפְשֵׁנוּ. אַךְ מִי יִתֵּן ה' יִתְבָּרַךְ חִישׁ מַהֵר רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה – לִרְמַ"ח אֵבָרֶיהָ וּשְׁסָ"ה גִידֶיהָ; וְיֵשׁ לָנוּ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאָנוּ מִתְפַּלְּלִים בְּכָל עֵת עֲלֵיכֶם, וְגַם עַל בִּנְךָ נ"י. ה' יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ חִישׁ מַהֵר. וְתִכְתֹּב לִי אֵיךְ עָבַר עֲלֵיכֶם שִׂמְחַת פּוּרִים – שֶׁעַל־יְדֵי זֶה נִמְתָּקִים כָּל הַדִּינִים[307].

דִּבְרֵי אֹהַבְךָ בֶּאֱמֶת,

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְהַמָּעוֹת אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי לְר' דֹּב נ"י, וְהוּא יִכְתֹּב לְר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נ"י שֶׁיְּקַבֵּל הַמָּעוֹת – וְיִתֵּן אוֹתָם לְיָדַי, וְהוּא יְסַלֵּק לוֹ הַנַּ"ל. וְאִם תִּרְאֶה שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן שֶׁר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נ"י אֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן אוו"ז[308], תּוּכַל לִשְׁלֹחַ עַל־יְדֵי ר' זֵידִיל נ"י. אַךְ בַּאדִינְגְין זִיךְ מִיט אִיהְם, אִין מִיר שְׁרַייבְּין וִויפִיל[309].

 אֹהַבְךָ, נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וְהַמָּעוֹת הַזֶּה תְּקַבֵּל אֶחָד בִּישְׂלִיק וָחֵצִי, וּתְחַלֵּק לְר' נַחְמָן, וּלְר' אִיצִילֶע, וּלְר' דֹּב, וּלְר' קַלְמָן – לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה, וְתִכְתֹּב אִם לֹא הָיָה בְּמִכְתַּב ר' אַבָּאלֶע שׁוּם פְּרִיסַת שָׁלוֹם מִבְּנִי ר' מֹשֶׁה אֶפְרַיִם נ"י.

[305] +תענית אסתר.

[306] בזמנו לא התגוררו חסידי ברסלב בטבריה מלבדו (עי' השמטה שקודם ליקוטי מוהר"ן תנינא).

[307] +שיהר"ן קלא.

[308] +=המחאה.

[309] =אך להתמקח אתו, ותרשם לי כמה.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...