לד

בָּרוּךְ ה', יוֹם ג' לְסֵדֶר שְׁמִינִי [כא אדר־ב] תרל"ח לִפְרָט קָטָן, פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד יְדִידִי עֹז, אֹהֵב נַפְשִׁי, הֲלוֹא הוּא הַמֻּפְלָא מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם אָבִיךָ הַיָּקָר נֵרוֹ יָאִיר וְיוֹפִיעַ כְּאוֹר שֶׁמֶשׁ, עִם שְׁלוֹם בִּנְךָ סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י.

תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ ה', כֻּלָּנוּ בְּקַו הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם; כֹּה אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם בִּשְׁלֵמוּת וּבִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וּבְשִׂמְחָה שְׁלֵמָה, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

מִכְתָּבְךָ עִם הַלִּירָא פְרָאנְצִיזִי^[316] עִם הַשֵּׁשֶׁת בִּישְׂלִיקֶיס וָחֵצִי, וְסַךְ הַכֹּל עֲשָׂרָה עֶשְׂרִים^[317] – קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן, וְנָתַתִּי שְׁנֵי עֶשְׂרִים שְׂכַר טִרְחָה. וְהֶחְיֵיתָנִי מְאֹד בְּשִׂמְחַתְכֶם בְּשִׂמְחַת פּוּרִים הַקָּדוֹשׁ, וְגַם מִזֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי שֶׁהָאַבְרֵךְ נָתָן הָיָה גַּם־כֵּן עִמָּכֶם בְּשִׂמְחַת פּוּרִים הַקָּדוֹשׁ – גַּם מִזֶּה הָיָה לִי נָחַת, כִּי הָיָה לִי צַעַר גָּדוֹל מַה שֶּׁנִּפְרַד נֶפֶשׁ מֵאִתָּנוּ. וּמִי יִתֵּן שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל יַמְתִּיק מֵאִתָּנוּ כָּל הַדִּינִים עַל־יְדֵי שִׂמְחַת פּוּרִים^[318], וְיִשְׁלַח ה' יִתְבָּרַךְ רְפוּאָה שְׁלֵמָה לְזוּגָתְךָ תִּחְיֶה, וְיִתֵּן לָהּ הֵרָיוֹן חִישׁ מַהֵר.

וּלְאָחִיךָ הַיָּקָר נ"י יִשְׁלַח ה' יִתְבָּרַךְ חִישׁ מַהֵר רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וִיגַדֵּל דַּעְתּוֹ – דֵּעָה צְלוּלָה וּבְשִׂמְחָה. וַה' יִתְבָּרַךְ יְקַבֵּץ כָּל פִּזְרוֹנְכֶם מִכָּל הַמְקוֹמוֹת – חִישׁ מַהֵר – שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ הַמָּעוֹת הַיָּקָר שֶׁלָּכֶם. וּמֵחֲמַת נְחִיצַת הַמִּיקֶער קִצַּרְתִּי וָאֹמַר שָׁלוֹם.

אֹהֲבְכֶם בֶּאֱמֶת הַמַּעְתִּיר בַּעַדְכֶם תָּמִיד,

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן בֶּן ר' יִצְחָק נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְגַם אֲחוֹתִי תִּחְיֶה שׁוֹלַחַת לְיָדְךָ עַל־יְדֵי הַמִּיקֶער זֵידִיל אֶחָד בִּישְׂלִיק, בִּכְדֵי שֶׁתְּחַלֵּק: לְר' נַחְמָן נ"י, וּלְר' אִיצִילֶע נ"י, וּלְר' דֹּב נ"י, וּלְר' קַלְמָן נ"י – לְכֻלָּם בְּשָׁוֶה. וּמִטְּרָאוִיצֶע לֹא קִבַּלְתִּי שׁוּם מִכְתָּב, וְאַתָּה שׁוֹאֵל אוֹתִי – וַאֲנִי שׁוֹאֵל אוֹתְךָ, וּבָזֶה אָנוּ נִשְׁאָרִים; וְאֵין אֲנִי יָכוֹל עוֹד לִסְבֹּל צַעַר זוּגָתִי תִּחְיֶה וּבְכִיָּתָהּ, וּבִפְרָט כְּשֶׁרֹאָה שֶׁבָּא אֵיזֶה מִכְתָּב מִבָּנַי – בָּזֶה צַעֲרָהּ גָּדוֹל מְאֹד. אַךְ מַה לַּעֲשׂוֹת? הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁרוֹצֶה לְצַעֵר אוֹתָנוּ, וְיִהְיֶה כַּפָּרַת עֲוֹנוֹתֵינוּ.

דִּבְרֵי הַנַּ"ל,

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב