ברוך ה', יום א' מצורע, [ד ניסן] תרל"ח, פה טבריא.
לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, חביבי כלבבי וכנפשי, הותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י.
ברוך ה', פה אתנו החיים והשלום. כה אזכה בכל עת לשמע מכם החיים והשלום ובשורות טובות וישועות – אשר בחדש זה מקיפות עלינו[326]. ואנו צריכין לקוות לישועה בכל עת, כמאמר המדרש בפרשת ויחי דף צ"ח[327]: 'אמר ר' יצחק, הכל בקווי', ושם תעין ותחיה נפשך. ובפרט אנו שתולין בזכות אילן הגדול, עץ החיים, המלוה הגדול[328] – אשר ממנו נמשכין כל הרפואות וכל ההשפעות טובות, ואנו צריכין להכין כלינו לקבל, והכלי שלנו הוא תפלה ובטחון ואמונה[329].
ואנו צריכין לעשות כמו שספר לנו רבנו ז"ל המעשה משני נערים קטנים שהיו אהבים זה לזה מאד עד שלא היו יכולין לחיות זה בלא זה. ופעם אחד נחלש אחד מהם – והיה השני בצער גדול עד למאד, ושאל מה לעשות שיבריא חברו, ואמרו לו שיאמר תהלים, והוא בתמימות התחיל לומר תהלים, ובכל פעם שאמר כמה קפיטליך[330] שאל את חברו אם הבריא, והיה כך כמה פעמים ואמרו שעדין הוא חולה, ואמר עוד, עד שהיה לו רפואה בשלמות. וכל מה שספר רבנו ז"ל, בזה הורה לנו דרך התפלה בתמימות: שצריכין אנו להתפלל ולהתפלל בתמימות – עד שימשך הישועה בשלמות, ולהאמין שבכל תפלה ממתיקין מעט מעט הדינים – עד שימתיקו כל הדינים בשלמות.
ומכתבך מיום ג' תזריע קבלתי ביום ה', וגדל הצער שיש לי מאחיך נ"י אין לשער ולהעריך. ה' יתברך ירחם על צערנו חיש מהר, ויבשר לנו בשורות הבריאה שלו בשלמות, כי הוא אחינו ידידנו מאנשי שלומנו – אשר רצה באמת להיות איש כשר, אך עוונותינו גרמו כל אלה. על־כן אנו צריכין לרצות ולפיס אותו יתברך, עד ישקיף ה' וירחם עליו, וימשיך לו דעת בשלמות ובשמחה; כי אין לנו עצה אחרת כי אם תפלה ותחנונים על כל דבר שבעולם, כי רבנו לקח עצמו עקר לגאל התפלה מן הגלות[331]. כי עתה התפלה בגלות, כי כל הסבות עשין בזריזות, ובתפלה מתרשלין בעצלות ובכבדות[332]. ורבנו ז"ל רוצה בהפך: שמכל הסבות יהיה בעצלות, ותפלה תהיה בזריזות ובהתחזקות, וקוה וחזר וקוה[333]. כי אנו כלנו מרעה אחד נחנו, על־כן כלנו צריכין לשום לבנו לצרות חברנו – ולהרבות בתפלה אחד על חברו; והשומע תפלות כל פה ישמע תפלותינו ויושיענו, וירפא אותו עם כל תחלואי עמו ישראל.
ולעת עתה אנו מוכנים אם ירצה ה', לקבל חג הפסח הקדוש בכשרות, וה' יתברך יעזר לנו ולכם לקבל אותו בכשרות וקדשה, ובטהרה ובשמחה ובכבוד – בכדי שנזכה לבנין ירושלים, ועל־ידי זה זוכין לתפלה בשלמות.
דברי אהבך באמת, ואהב אביך באמת, ואהב כל אנשי שלומנו באהבה עזה.
ידידכם, נתן מברסלב
ופרס בשלום אביך היקר הרב הותיק וחסיד ר' צבי נ"י, עם נכדו מורנו הרב אליעזר נ"י, ופרס בשלום ידידנו הותיק וחסיד ר' נחמן נ"י, ואהב נפשי ר' איצילע נ"י, וידידנו ר' דב שוחט ובודק נ"י, ופרס בשלום הנגיד ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, ופרס בשלום ידידנו, אהב נפשי באמת, מורנו הרב קלמן נ"י, ופרס בשלום ידידי מורנו הרב יואל צבי נ"י, ואחיו האברך מורנו הרב נתן נ"י, ובשלום כל אנשי שלומנו.
ידידי אהבי! אם כשיגיע לך מכתבים ממחתנכם – ויהיה שם גם־כן אולי איזה מכתב מבני שיחיו, בודאי מה טוב. ואולי חס־ושלום חס־ושלום, לא יהיה מכתב לידי, בקשתי ממך שתעשה כך: שתבקש מאחר לכתב לך מכתב בשם חתני מורנו הרב ישראל, וכך: ליד חמי היקר מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום חמותי הצנועה מרת ברינע תחיה, עם שלום זקנתי מרת ביילא תחיה, עם שלום דודתי מרת חנה תחיה. זייט וויסין אז איך מיט זוגתי[334] מרת פיגא תחיה, עם בני מורנו הרב נחמן נ"י, עם בתי מרת טובא תחיה, וחתנכם מורנו הרב שמואל נ"י, עם שלום זוגתו – היא בתכם מרת חייקא תחיה, עם נכדכם נחמן נ"י, עם דוד יוסף נ"י, ושמשון נ"י, ובנכם מורנו הרב יצחק נ"י, עם שלום זוגתו מרת גאלדא תחיה, ונכדכם מורנו הרב שמואל נ"י. זענין מיר, ברוך ה', אלע גיזינד, אין מיר האבין גילובט ה' יתברך ציא ביסלך פרנסה. אין מיר האבין מקבל גיוועזין אייערי בריף, אין מיר האבין אייך גישיקט בזה החרף שלשה מכתבים על הפאסט – אין מיר ווייסין ניט פאר וואס האט איהר זייא ניט מקבל גיוועזין. אין ראש־השנה האב איך אייך גישיקט איין בריף. אין בנכם אברהם בער מיט זייני קינדר זענין גיזונד, אין בנכם אהרן נ"י מיט זיין וייב מיט זיין קינד זעהן אויך ברוך ה' גיזינד. דא איז גיוועזין ר' נחמן נ"י בן אבי מורי ורבי ז"ל – איז גיוועזין בייא אינז, האב איך איהם גיפרעגט, האט ער מיר אויך גיזאגט אז זייא זענין ברוך ה' גיזינד, אין זייא האבין געלאזט גריסין אינז מיט ר' נחמן נ"י; ה' יתברך זאל העלפין אז מיר זאלין הערין פין אייך אייער גיזינד. אין נכדכם נחמן לערינט שוין חמש ביז חמישי, אין בני וועט אויך שוין אן הייבין חמש אם ירצה ה' – אין גיכי צייטין. אין דיא מתנות וואס איהר האט מיר גישיקט מיט ר' צבי מקאליבלאד נ"י האבין מיר מקבל גיוועזין – אין בייא גיוועזין אן. גילובט ה' יתברך זאל אונז גיבין פרנסה ברוח, אין מיר זאלין קענין אייך שיקין מעות – אזוי וויא מיר וועלין זייט גיזינד.
פין אינז, אלה דברי אהבכם,
ישראל בן ר' חיים הכהן.
אין אן שרייבין מקדם פריער מיט ששה שבועות מעיר חאנראד; און ניט דיין כתב – ווארין זוגתי קען שוין דיין כתב, אפלו אויף איין אנדערע ניר ניט – אויף אזוי אייניר וויא דיא וועסט מיר שיקין, ווארין איך קען שוין ניט אויס האלטין איהר צער. איך האב זיך אלין אויך גיניג צער – נאר איך בין מיר מחזק, נאר איהר צער אין לשער ולהעריך – אויב חס־ושלום זיא וועט ניט האבין קיין בריף חס־ושלום פאר פסח. ה' יתברך זאל מיר העלפין אז איך זאל האבין איין פרייליכין פסח, אין זאלסט בייהאלטין דיא בריף ביז סע וועט אן קומען דיא בריף – או ממחתנכם, או מחמיך נ"י, וועסט דיא דעמלט זעהן וויא אזוי ציא טיהן[335].
נתן הנ"ל
זוגתי מרת ברינע תחיה, ואחותי מרת חנה תחיה, פורסים בשלום אמך תחיה, ובשלום זוגתך מרת ידאסי לאה תחיה, ובשלום בנה היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י – שיחיה לארך ימים ושנים טובים, אמן כן יהי רצון, אמן נצח סלה ועד.
[326] פיוט למוסף דשבת החודש.
[327] בראשית רבה צח, יד.
[328] ליקו"מ ח"ב א; עי' ליקו"ה ראש חדש ב, א.
[329] עי' ליקו"מ לד. עו. וליקו"ה נחלות ד, ג. ומשא ומתן ד.
[330] +=פרקים.
[331] +ליקו"מ ח"ב א, ח.
[332] +ליקו"מ קנה.
[333] ראה ברכות לב: וליקו"מ ח"ב קא.
[334] +=דעו שאני עם זוגתי.
[335] =ברוך ה' כלנו בקו הבריאה, ותודה לה' יתברך על מעט הפרנסה. קבלנו מכתבכם, ושלחנו לכם בזה החרף שלשה מכתבים על הדאר – ואין אנו יודעים מדוע לא קבלתם אותם. בראש־השנה שלחתי לכם מכתב אחד. בנכם אברהם בער עם ילדיו בקו הבריאה, וגם בנכם אהרן נ"י עם זוגתו ובנו בקו הבריאה ברוך ה'. ר’ נחמן נ"י בן אבי מורי ורבי ז"ל היה פה אצלנו, ופרסתי בשלומו, והוא השיבני גם־כן שהם ברוך ה' בקו הבריאה, והם מסרו דרישת שלום עבורנו עם ר' נחמן נ"י. ה' יתברך יעזר שנשמע מבריאותכם. ונכדכם נחמן כבר לומד חמש עד חמשי, וגם בני מתחיל ללמד חמש אם ירצה ה' בקרוב. ואת המתנות ששלחתם על־ידי ר' צבי מקאליבלאד נ"י קבלנו. וצפינו ובקשנו מה' יתברך שיביא לנו פרנסה ברוח – שנוכל לשלח לכם מעות כרצוננו. היו בקו הבריאה.