ברוך ה', יום ה' לסדר מטות ומסעי, [כד תמוז] שנת תרל"ח לפרט קטן, פה טבריא תבנה ותכונן.
לכבוד ידידי, אהב נפשי, ידידי עז המפלא, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום אביך נ"י.
היום קבלתי המכתב שלך עם האוו"ז[421] על־ידי ר' יודל בן דינא דפה. ועל־ידי ר' זידיל מיקער[422] לא קבלתי שום מכתב, רק ביום ג' שבוע זו קבלתי מכתב שלך עם מכתב מר' נתן לירסמאן – על־ידי ערל, מיום ג' פנחס, ותכף השבתי לך מכתב על־ידי ערל זה, וגם בתוכו היה רצוף מכתב קטן לר' נתן לירסמאן נ"י, ואני מכרח הייתי לתן להערל בעד המכתב אחד עשרים פאריס, וגם על המכתב שלך כתבתי גם־כן לתן לו עשרים פאריס.
ואיני יכול לשער במכתב איך אתה החיית בזה המעות ששלחתם, כי אין אפלו פרוטה אחת, ולאחותי חיב אני סך שלש מאות ששים גראש – מחמת שקנתה עבורי חטים אם ירצה ה' לשכר, ואין אני יכול לקבל עוד; וחוץ מזה, המעות שלה הם תחובים במקומות שאי־אפשר לקבלם, ויש לה גם־כן דחק במעות. והמעות שלי עדין לא בא, ששלחו לי בני ובתי מטייטרא על שם הרב ר' יצחק אהרן מלבוב קדם פסח – ואין קול ואין עונה.
ואודות נסיעתך לחוץ לארץ צריכין הרבה להתישב בדבר: אחר שזוגתך תחיה, ה' יתברך ישלח לה רפואה שלמה, אינה בביתה. על מי נשאר הילד היקר שלך? וגם יש לך פחד; ואם תסע על ראש־השנה בלי תביעות ממון – לא יהיה פחדי גדול, כי אתה יכול להיות באומן, אבל עתה אתה צריך לראות עצמך עם אחיך ישראל לייב נ"י ועם אחיך סענדיר – וצריך להיות פרסום גדול, אך לפי שחמיך נ"י ור' צבי נ"י כתבו לך לסע, בודאי הם יודעים שאין לך לפחד. אך אין אני מבין כשעזר לו ה' יתברך נס כזה, וקבל מאדון סך כזה – ששלשה חלקים היה אחר יאוש, אך התפלות מאנשי שלומנו, שהתפללו בכח גדול, הוציאו המעות ישראלי מהקלפות, על־כן איני יכול להבין איך לא יסלק לך על־כל־פנים הקרן שלך. ולמה לא יכתב אתה ואביך נ"י; וגם אמך תחיה היתה בשם, והיא יודעת מעמדך.
על־כן בני ידידי, עד אחר תשעה באב תקבע עת בכל יום ויום להתפלל לה' יתברך שיתן לך עצה טובה, ולומר התפלה מ'[423] בכל יום, ולמסר עצמך לה' יתברך[424], ולדבר עם אביך נ"י ועם ידידנו ר' נחמן נ"י, וגם אני בודאי אתפלל עליך, "ותשועה ברב יועץ"[425]. ואפשר יעזר לך ה' יתברך שבתוך הזמן זה תבא זוגתך תחיה ברפואה שלמה. ואם מה' יצא הדבר לנסע – ישלח לך מחשבות חזקות; והן ולאו תקח בידך[426]. רק ה' יתברך הטוב בעיניו יעשה – איך שהוא יודע, כי מה' מצעדי גבר כוננו[427].
וגם על זה מועיל שיחזיק לבב אחיך שישלח לך המעות שלך בלי שום תביעה, ואין אני יכול להשיב לך כי אם מה שקבלנו מאבותינו, שטוב ה' לכל – לכל מה שצריכין: הן בגשמיות והן ברוחניות[428]. הגם שאתה גם־כן יודע זה, ואני גם־כן יודע זה, אך אף־על־פי־כן אנו צריכין אחד לעורר את חברו בכל עת להשתמש בזה בכל עת בחשק חדש – כאלו היום שמענו אלו הדברים מרבנו ז"ל ותלמידו הקדוש, כי אין עצה אחרת חוץ מזה. וה' יתברך ישלח לך חיש מהר רפואה שלמה על כאב עיניך, ולזוגתך תחיה ולאחיך נ"י, וה' יתברך יתן לך עצה שלמה הטובה – באפן שיצליחך לנצח נצחים.
דברי אהבך באמת, הדורש שלומך תמיד, וחפץ הצלחתך בזה ובבא, ומעתיר בעדכם בכל יום באמת,
נתן מברסלב
ופרס בשלום בנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י, ופרס בשלום לאהבנו ידידנו באמת, אהב נפשי, ידידנו עז, ותיק וחסיד, מורנו הרב ר' נחמן מראווצק נ"י, ולידידי הותיק וחסיד ר' דב נ"י עם בנו, ועם הנגיד הותיק וחסיד מורנו הרב ר' חיים קראסין־שטיין נ"י, עם נכדו האברך הותיק וחסיד מורנו הרב ניסן נ"י, ולהאברך הותיק וחסיד מורנו הרב נתן נ"י בן ר' יצחק ז"ל, ולבן אחיך האברך מורנו הרב אליעזר נ"י, ולכל אנשי שלומנו לכלם – באהבה עזה, ובפרט לידידי, אהב נפשי, מורנו הרב ר' קלמן נ"י בן דבורה.
עד יום ב' [פרשת] דברים המכתב נתאחר אצלי – מחמת שר' יודל לא נתן לי המעות כי אם אתמול, וגם מחמת הקבלה עבור השכר דירה מהגבאים שרציתי לשלח ביחד. וגם לא רציתי לכתב לך שהיה לי מכה על יד שמאל – וקבלתי כאב גדול; אך עתה – אתמול, ברוך ה' נפתח לי המכה, ברוך ה' ברוך ה' הקל מעט כאבי העצום, וברוך ה' אודה לאל חי. ובקשתי להשיב לי אם קבלת המכתבים מיום ג' מטות ומסעי על־ידי הערל.
לכבוד הנגיד המפרסם מורנו הרב חיים יהושע נ"י: מאד בקשתי ממעלתו הרמה למחל למסר האגרת הלז לכבוד ידידי ר' נתן בן ר' צבי נ"י מטראויצע – כי נחוץ הוא, ולמצוה גדולה יחשב – לעיר הקדש צפת תבנה ותכונן במהרה בימינו, אמן נצח סלה ועד.