דלג לתוכן העיקרי

נט

בָּרוּךְ ה', יוֹם ד' וַיִּגַּשׁ [ד טבת] שְׁנַת תרט"ל לִפְרָט קָטָן, טְבֶרְיָא.

לִכְבוֹד יְדִידִי, אֹהֵב נַפְשִׁי, בְּנִי מַמָּשׁ, הַוָּתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן נ"י, עִם שְׁלוֹם כְּבוֹד אָבִיךָ הַיָּקָר הַמֻּפְלָא, וָתִיק וְחָסִיד, נָבוֹן וְחָכָם, יְרֵא אֱלֹהִים וְכוּ' וְכוּ', מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי נ"י, עִם שְׁלוֹם חָמִיךָ הַיָּקָר, אֹהֵב נַפְשִׁי, יְדִידִי עֹז, הַנָּגִיד מוֹרֵנוּ הָרַב שְׁמוּאֵל נ"י, עִם שְׁלוֹם זוּגָתוֹ וּבְנוֹ נַחְמָן נ"י.

תְּהִלָּה לָאֵל בָּרוּךְ ה' בָּרוּךְ ה' פֹּה כֻּלָּנוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם, כֵּן אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מִכֶּם וּמִכָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ הַדָּרִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְהַדָּרִים בְּחוּץ־לָאָרֶץ בְּתוֹךְ כְּלַל יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה, אָמֵן נֶצַח סֶלָה וָעֶד.

מִכְתָּבְךָ מִיּוֹם א' וַיִּגַּשׁ קִבַּלְתִּי לְנָכוֹן עַל־יְדֵי הַנָּגִיד ר' חַיִּים יְהוֹשֻׁעַ נ"י עִם הַסַּךְ שְׁמוֹנָה עָשָׂר בִּישְׂלִיקֶיס – וְהֶחֱיֵיתִי אֶת נַפְשִׁי בְּמִכְתָּבְךָ מְאֹד, כִּי מְאֹד כָּלוּ עֵינֵינוּ בְּמִכְתָּב מִכֶּם, כִּי עַתָּה נִתְוַסֵּף לִי חָמִיךָ נ"י – שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לֵידַע מִמֶּנּוּ וּמִבְּנוֹ מָה הֵם עֹשִׂים. אַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ מַה זֶּה שֶׁאַתָּה מִתְרַשֵּׁל מְאֹד בַּמִּכְתָּבִים אֵלַי, הֲלֹא אַחִים אֲנַחְנוּ – וְאָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ, וְאָנוּ יֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפוּת בְּיַחַד בְּעֵסֶק עוֹלָם הַנִּצְחִי עַל־יְדֵי עַמּוּד עוֹלָם – הוּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר הוּא וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הִשְׁאִירוּ לָנוּ יְרוּשָׁה גְדוֹלָה וְאוֹצְרֵי אוֹצָרוֹת לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת – לִסְחֹר בָּהֶם וְלִמְכֹּר לַאֲחֵרִים, וּמֵאוֹצָרוֹת לֹא נֶחְסַר כְּלָל, אַדְּרַבָּא בְּכָל עֵת יִהְיֶה רֶוַח עֲלֵיהֶם, וּמִכָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת הַנִּמְצָאִים בְּכָל הָעוֹלָמוֹת – נִמְצָא בַּחֲנוּת שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ[507]; אֲבָל אָנוּ צְרִיכִין לְעוֹרֵר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא נִהְיֶה עֲצֵלִים בְּהַמִּסְחָר, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי כֹּחוֹ וּלְפִי מֹחוֹ צָרִיךְ לַעֲסֹק לְטוֹבַת הַשֻּׁתָּפוּת, וְכָל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲזֹר לַחֲבֵרוֹ וּלְעוֹרֵר אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה וּבְלִמּוּד זְכוּת מְאֹד מְאֹד – בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקֵל אַהֲבָה שֶׁבֵּינֵינוּ בְּשׁוּם אֹפֶן[508], כִּי 'אֲנַן בַּחֲבִיבוּתָא תַּלְיָא מִלְּתָא'[509], וּצְרִיכִין אָנוּ לְשָׁלוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּה[510] – בִּכְדֵי שֶׁכָּל אֶחָד יוּכַל לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּאַהֲבָה וּלְעוֹרֵר אוֹתוֹ[511].

אָחִי יְדִידִי, אֵיךְ שֶׁאָנוּ נִקְרָאִים עַל שֵׁם רַבֵּנוּ, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְחַנֵּךְ אוֹתָנוּ בְּכָל עֵת בְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה לֵילֵךְ בִּדְרָכָיו הָאֲמִתִּיִּים, אֲשֶׁר יָגַע וְטָרַח כָּל יָמָיו הַקְּדוֹשִׁים וְהֵקִיא חֲלַב אֵם עֲבוּרֵנוּ[512] לְהַדְרִיכֵנוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר וְהָאֱמֶת – הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר דָּרְכוּ בוֹ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם[513], אַךְ שְׁכָחוּם וְחָזַר רַבֵּנוּ וְיִסְּדָם בְּתוֹסְפוֹת עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת – לְהַחֲיוֹתֵנוּ אֲפִלּוּ בְּעֹצֶם יְרִידָתֵנוּ אֵלֶּה, בְּעוּקְבָא דִמְשִׁיחָא, וְהִזְהִיר אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִהְיֶה עֲצֵלִים שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזָאלְנִיקֶיס[514], וְאָנוּ יְכוֹלִין גַּם־כֵּן [לִזְכּוֹת] לְהֶאָרַת הָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן; וְהַפֵּרוּשׁ, כְּפִי דִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר מוֹהֲרַנַ"תְּ[515], שֶׁלֹּא נִהְיֶה עֲצֵלִים לוֹמַר מִי אָנֹכִי שֶׁאֶזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, זֶהוּ נִקְרָא עַצְלוּת, רַק כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ קֶען זִיך אַזוֹי פַאר בֵּיְינְקִין צוּם אֵייבִּירְשְׁטִין, אִין זָאל אַלֶע מָאל שְׁרַיֶיען: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִיךְ וִויל פָארְט זַיין בֶּאֱמֶת אַיין יוּד, אִין וִויל פָארְט אַז מַיין רָצוֹן זָאל נִכְלָל וֶוערִין בִּרְצוֹנְךָ הָאֵין סוֹף[516]. עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְבַלּוֹת יָמֵינוּ וּשְׁנוֹתֵינוּ עַל סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים, כִּי הֵם מְאִירִים אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ חֹשֶׁךְ, בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ שֶׁלָּנוּ – לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ, כִּי הֵם מְעוֹרְרִים יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמָתָם, וְהֵם לֹא יַנִּיחוּ שֶׁיַּעֲבֹר לָנוּ אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד בְּלֹא תְשׁוּבָה, וְאִם נַעֲסֹק בָּהֶם יוֹתֵר – לֹא יַנִּיחוּ לָנוּ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת בְּלִי הִרְהוּר תְּשׁוּבָה[517].

מָה אֹמַר לָכֶם, הֲגַם שֶׁאֲנִי עֵץ קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים נֶגְדְּכֶם, אַךְ כְּבָר אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל[518] שֶׁבְּעֵץ קָטָן יְכוֹלִין לְהַדְלִיק עֵץ גָּדוֹל, עַל־כֵּן לָאמִיר נִיט פַאר שְׁלָאפִין אִינְזֶערֶי יָאר אִין טֶעג[519] בְּעֵסֶק רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ, בְּוַדַּאי כְּשֶׁה' יִתְבָּרַךְ רִחֵם עָלֵינוּ וְהוֹדִיעַ לָנוּ מֵאוֹר הַגָּנוּז הַזֶּה[520] מִכָּל הָעוֹלָם כִּמְעַט, וַאֲפִלּוּ אֲנָשִׁים יְרֵאִים אֵינָם יוֹדְעִים בָּזֶה – וְעָלֵינוּ רִחֵם ה' יִתְבָּרַךְ מִצַּד הַסְּגֻלָּה[521], עַל־כֵּן לָאמִיר נִיט שְׁלָאפִין, לָאמִיר גְּרָאבִּין אִין דִּי אוֹצְרוֹת[522].

וְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה לָמַדְתִּי הַתּוֹרָה 'וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי'[523], וְאַחַר־כָּךְ לָמַדְתִּי בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת גְּזֵלָה [הֲלָכָה ה'] עַל הַתּוֹרָה 'תִּשְׁעָה תִּקּוּנִין'[524], נִתְעוֹרַרְתִּי כָךְ: כִּי אִם הָיָה לִי כְּנָפַיִם לָעוּף אֲלֵיכֶם לִצְעֹק בְּקוֹל גָּדוֹל וָואס שְׁוַייגִין מִיר[525] – הָיִיתִי מוּעָף אֲלֵיכֶם; הֲגַם שֶׁהַבַּעַל־דָּבָר אֵינוֹ מַסְכִּים לָזֶה שֶׁאֶכְתֹּב לָכֶם, כִּי אֹמֵר לִי מִי אַתָּה שֶׁאַתָּה כֹתֵב לַאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כָּאֵלוּ?! הֲלֹא הֵם בְּעַצְמָם יוֹדְעִים מִזֶּה! אַךְ בָּרוּךְ ה', כְּבָר לִמֵּד אוֹתָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, וּבִפְרָט שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִזְהִיר אוֹתָנוּ כַּמָּה פְעָמִים בְּכַמָּה תּוֹרוֹת וּבְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשִׁים[526] שֶׁיְּדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמָיִם, וְרַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ הֵם אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמָיִם[527] – וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר[528], עַל־כֵּן אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם עַל־פְּנֵי הַכְּתָב. וְאַתֶּם גַּם אַתֶּם תְּקַיְּמוּ לְדַבֵּר עִמִּי בְּכָל עֵת עַל הַכְּתָב, וְגַם אַתֶּם בְּעֶזְרַת ה' תּוּכְלוּ לְקַיֵּם בְּפֹעַל לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, כִּי בָּרוּךְ ה', יֵשׁ לָכֶם חֲבֵרִים בְּשָׁם – שֶׁיִּחְיוּ לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים. וְגַם אֲנִי אֶכְתֹּב לָכֶם: שֶׁבָּרוּךְ ה', זֶה עֵרֶךְ אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת שֶׁבָּרוּךְ ה' ר' יִשְׂרָאֵל אַבְרָהָם סוֹפֵר הִתְחִיל לֵילֵךְ אֶצְלִי בְּכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת – וַאֲנִי מְדַבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וְגַם לָמַדְתִּי עִמּוֹ כַּמָּה תּוֹרוֹת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, וּבָרוּךְ ה' שֶׁיֵּשׁ לִי עִם מִי לְדַבֵּר מֵרַבֵּנוּ זַ"ל. וּבְוַדַּאי אִם נִהְיֶה אָנוּ עוֹסְקִים בְּעֵסֶק רַבֵּנוּ זַ"ל וְתַלְמִידוֹ הַקָּדוֹשׁ – בְּוַדַּאי לֹא נִהְיֶה לָרִיק, וְלֵית רְעוּתָא טָבָא דְּיִתְאֲבִיד[529] – רַק יִהְיֶה הַכֹּל לְטוֹבָה. יוֹתֵר חֲדָשׁוֹת – וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכָל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. 

יְדִידְכֶם אֹהַבְכֶם בֶּאֱמֶת הַדּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמְכֶם תָּמִיד, הֶחָפֵץ הַצְלָחַתְכֶם,

נָתָן מִבְּרֶסְלֶב

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְמַעֲנִי לְאֹהֲבִי בֶּאֱמֶת, הָרַב וָתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב ר' נַחְמָן נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאֹהֵב נַפְשִׁי, אֹהֲבִי מִנֹּעַר, וָתִיק וְחָסִיד, ר' אִיצִילֶע נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאֹהֵב נַפְשִׁי, הַוָּתִיק וְחָסִיד, מוֹרֵנוּ הָרַב ר' דּוּבֶּערִיץ שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק, עִם שְׁלוֹם בְּנוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב הֶענִיךְ נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְהַנָּגִיד הֶחָסִיד מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מוֹרֵנוּ הָרַב ר' חַיִּים קְרַאסִין־שְׁטֵיין נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְאֹהֵב נַפְשִׁי מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ מוֹרֵנוּ הָרַב יוֹאֵל צְבִי נ"י, עִם שְׁלוֹם בְּנוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְמַעֲנִי לְגִיסְךָ מוֹרֵנוּ הָרַב נַחְמָן נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לְבִנְךָ הֶחָכָם מוֹרֵנוּ הָרַב סֶענְדֶיר חַיִּים נ"י, וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִכְבוֹד יְדִידִי אֹהֵב נַפְשִׁי בֶּן אָחִי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב נָתָן בֶּן ר' יִצְחָק.

וּפְרֹס בְּשָׁלוֹם לִידִידֵנוּ מוֹרֵנוּ הָרַב קַלְמָן נ"י, וְלִכְתֹּב לִי אִם הָיָה לוֹ אֵיזֶה יְדִיעָה מֵהַגֵּט שֶׁלּוֹ. וּלְכָל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ – בְּאַהֲבָה עַזָּה, וּבִפְרָט לְאֹהֵב נַפְשִׁי הַיָּקָר, הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב אַיְזִיקְלֶע נ"י. וְגַם מַה זֶּה שֶׁאֵינְכֶם רוֹצִים לִכְתֹּב לִי מָה עֹשֶׂה ר' אַבָּאלֶע, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה לַּחְשֹׁב מִזֶּה שֶׁאֵין לִי שׁוּם יְדִיעָה, וַאֲנִי מִתְפַּלֵּל עֲבוּרוֹ שֶׁיִּתְרַפֵּא, וְאִם חַס־וְשָׁלוֹם שֶׁנִּפְטַר – אֶתְפַּלֵּל עֲבוּר נִשְׁמָתוֹ, לָמָּה תְכַחֲשׁוּ מֵאִתִּי?! וְגַם מֵר' אֶפְרַיִם לִכְתֹּב לִי אִם בָּא לְבֵיתוֹ[530], כִּי הֵם אַחֵינוּ בֶּאֱמֶת.

דִּבְרֵי אֹהַבְכֶם, נָתָן, בְּרֶסְלְבֶר חָסִיד.

[507] +חיי"מ שעה.

[508] ראה חיי"מ רצב.

[509] =אנו תולים הכל באהבה שבינינו (עי' ליקו"מ סא, ח; ליקו"ה דם בסופו ועוד).

[510] +ליקו"מ נז.

[511] עי' ליקו"מ לד.

[512] עי' ברכות סג: וליקו"ה ברכת הפרות ה, יב.

[513] חיי"מ רסד. שצב; השתפכות הנפש בהקדמה.

[514] +=שלומיאלים, עצלים.

[515] עי' ליקו"ה הלואה ג, ח.

[516] =רק כל אחד מאתנו יכול כל כך לכסוף לה', ושבכל פעם יצעק: רבונו של עולם, אני רוצה בכל זאת להיות יהודי באמת, ובכל זאת חפץ אני שרצוני יכלל ברצונך האין סוף.

[517] ראה עלים לתרופה מכתב קפ בסופו.

[518] +חיי"מ שח.

[519] =על־כן הבה לא נישן את ימינו ושנותינו.

[520] חיי"מ קצא. תרטו; אבניה ברזל שיחות וסיפורים ממוהרנ"ת מז-מח.

[521] ראה ליקו"מ כא, ט.

[522] =על־כן הבה לא נישן, הבה נשתמש ונחפור באוצרות.

[523] +ליקו"מ סו.

[524] +ליקו"מ כ.

[525] +=מה אנו מחשים.

[526] +ליקו"מ לד ועוד.

[527] +חיי"מ רצד.

[528] =בזמנו לא התגוררו חסידי ברסלב בטבריה מלבדו.

[529] =אין שום רצון טוב שנאבד (זוהר תרומה קנ:).

[530] מאומן.

Documentation Index

גרסאות לקריאת מכונה / AI agents:

טוען...