פ

ברוך ה', יום א' לסדר בלק [יא תמוז] תר"ם, פה טבריא.

לכבוד ידידי עז, אהב נפשי, הדבוק בקירות לבי – ואינו נשכח מאתי, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו מרת לאה תחיה – שירפא אותה ה' יתברך, ועם שלום בנה מורנו הרב סענדיר חיים – נרו יאיר לארך ימים ושנים טובים, לתורה ולחפה ולמעשים טובים.

מכתבך מיום ד' קבלתי לנכון ביום ו'; והנה כבר כתבתי קבלה על המעות – ונתתי הקבלה לר' דב נ"י, אך מכתב לך – לכתב: בתחלה דמיתי שאשלח לך עם חמותך תחיה – שאמרה שתסע לביתה לשלום, אך אחר־כך לא רציתי להניח אותה לנסע לביתה – רק שתשב בכאן על־כל־פנים עד יום מחר, והלכה לחמי טבריא שלש פעמים. וברוך ה' זוגתי תחיה עדין אינה בקו הבריאה, אך ברוך ה', כפי שהיתה – ברוך ה' הקל חליה מכאב ראשה.

וקבלתי מכתבך שזוגתך מקבלת רפואות מהדאקטיר^[726]. ה' יתברך יעזר לה שההלואה שהלוית לי – המעות יהיו במקום פדיון נפש, ויהיו מקימים בה ורפא ירפא^[727]. אך אין אני מבין אותך – שאתה עשה שלא כרצון רבנו ז"ל, שרבנו ז"ל הזהיר על הדאקטיר – שלא לקבל מאתו רפואות^[728], והזהיר מאד לשמר את הגוף מאד^[729]; והלא כתבתי לך כמה מכתבים שאל תבגד באשת נעוריך, ובפרט אשה כשרה, על־כן מה מועיל הרפואות – כשאחר־כך עשה דברים קשים? הלא אתה בעצמך צריך לעכב אותה מלעשות דברים שאינה כפי כחה, אך כל זה מחמת שאתה מחסר בטחון ותמיד בעצבות ומרה שחורה, וכל הדאגות נפל עליך – והיא בודאי תכף ביגון ואנחה, אך אתה צריך להפך היגון ואנחה שלה לשמחה וששון – והוא רפואה^[730], ומי שהוא שמח הוא מצליח^[731]; ולך אכל בשמחה לחמך, ותקים מכל מלמדי השכלתי, לא לרעה חס־ושלום – רק לטובה, ותאמין ותבטח בה' יתברך – שבודאי לא יעזב אותך ה' יתברך, ותקבל מה' יתברך הפרנסה שלך בתפלה ובשמחה; ורבנו ז"ל לא רצה שאנשי שלומנו יהיה להם חס־ושלום אנפין חשוכין – רק אנפין נהורין^[732], ותלמד בלקוטי הלכות הלכות שבת הלכה ג' – ושם תחיה נפשך. ותדע שאני אהב אותך באמת, כי אני רוצה שתחיה חיים טובים וארכים עם זוגתך – ובנים, ואמונה היא תפלה^[733], 'אמונה' בגימטריא 'בנים'^[734] – חיים וקימים.

ותמיה לי עליך: שבא איש אברך מצפת תבנה ותכונן אשר הביא לי מכתב מר' איזיקל נ"י מבוקרעסט, ואמר לי שידידנו ותיק וחסיד ר' נחמן נ"י^[735] עם זוגתו תחיה מנחים חולים על משכבם רחמנא לצלן, ויש לי צער גדול מאד; ואתה ור' איזיקל נ"י קבלתי משניכם מכתבים ולא הזכרתם לי כלל מהם?! על־כן למען ה', תכף להודיע לי משלומם, כי אני בטוח בה' יתברך שבודאי אם ירצה ה' יחזיר אותם לאיתנם ויתן אריכת ימים ושנים טובים. ותאמרו עבורי לר' נחמן נ"י שיחזק עצמו בבטחון בה' יתברך – שודאי ירפא אותו ה' יתברך ואת זוגתו, כי רבנו ז"ל אמר שתועלת גדול לחולה כשמחזיק עצמו, ואפלו אחרים שמחזיקין אותו – הוא גם־כן תועלת גדול^[736].

למען ה', תכף לכתב לי על־ידי איש בטח^[737] – ולא על־ידי מיקער^[738], כי אצלנו אינו בנמצא אחד עשרים פאריס^[739] לתן לו – כאשר תספר לך חמותך תחיה.

דברי אהבכם באמת,

נתן מברסלב

ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו. זוגתי פורסת בשלום זוגתך, וגם לבנך היקר מורנו הרב סענדיר חיים נ"י.