ברוך ה', יום ו' ערב שבת קדש כ"ז אלול תר"ם, טבריא תבנה ותכונן.
לכבוד אהב נפשי, ידידי עז, ותיק וחסיד, מורנו הרב נתן נ"י, עם שלום זוגתו.
ייטיב הכתיבה והחתימה לכל בני ביתך, ולכל אנשי שלומנו – בתוך כל ישראל.
בקשתי שטוחה מול כבודך: איך ששלחתי לך מכתב על־ידי ערל מיקער[787], כי מתחלה רציתי לשלח לך על־ידי ר' בער נ"י – על שם הנגיד ר' חיים יהושע נ"י, ולא רצה ר' בער לקבל מאתי – ומכרח הייתי לתן להערל, וכתבתי לתן לו עשרים פאריס שכר טרחה, ובתוך המכתב היה רצוף מכתב מברסלב לאשה דאבריס – אשת ר' טעביל נ"י, ויש לי יסורים שאין לי קבלה על מכתבי; כי מכתב שלי כשנאבד חס־ושלום הוא גם־כן הפסד – כי בשם נמצאים כמה דבורים טובים מאדמו"ר ז"ל, ובפרט שעתה הוא קדם ראש־השנה – אנו צריכין להכלל ביחד באהבה ואחדות על־כל־פנים על־ידי מכתבים כמבאר בהתורה "חדי רבי שמעון"[788] – ועל־ידי זה יהיו נמתקין כל הדינים, ולבסוף אין לי שום מכתב מכם – ויש לי יסורים גדולים מזה. ה' יתברך ימתיק לנו כל היסורים ויהפך אותם לטובה ולברכה.
ידידכם, נתן מברסלב
היושב כעת בעיר הקדש טבריא תבנה ותכונן
ופרס בשלום לכל אנשי שלומנו – באהבה עזה, ובאחדות גמור – כאב לבנו.