יד

וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ וְכוּ'. הַיְנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּסְמַךְ לַפָּסוּק (יא): "וַיָּמָת תֶּרַח בְּחָרָן". כִּי רַשִׁ"י פֵּרֵשׁ שָׁם: עַד כַּאן חֲרוֹן אַף שֶׁל מָקוֹם. וְעַל־כֵּן נִסְמַךְ לָזֶה מַה שֶּׁצִּוָּהוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְאַבְרָהָם שֶׁיֵּלֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה יַמְתִּיק וִיבַטֵּל הַחֲרוֹן אַף, כִּי עַל־יְדֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל זוֹכִין לִבְחִינַת אֶרֶךְ אַפַּיִם, שֶׁהוּא הֵפֶךְ הַחֲרוֹן אַף כַּנַּ"ל, כִּי אַבְרָהָם רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים וְעַל־כֵּן הוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּתְגַלָּה לוֹ קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (לֶךְ לְךָ דַּף עח.): 'תָּקִיל בְּתִיקְלָא עַד דְּאִתְגַּלְיָא לֵיהּ', כִּי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת אֲרִיכַת אַפַּיִם, כַּנַּ"ל: