וְזֶהוּ (תְּהִלִּים קמה, יד): "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים" וְכוּ'. שֶׁהֵם הַנּוֹפְלִים מֵעֲבוֹדַת ה' - וְהַשֵּׁם־ יִתְבָּרַךְ סוֹמְכָם וּמְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל־יְדֵי צַדִּיקֵי הַדּוֹר הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁזָּכָה לַהֲפֹךְ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת 'וְנִפְלִינוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין וּמְקַיְּמִין כָּל הַנּוֹפְלִים שֶׁלֹּא יִפְּלוּ בְּדַעְתָּן וְלֹא יִתְיָאֲשׁוּ מִגְּאֻלַּת נַפְשָׁם כַּנַּ"ל, עַד שֶׁזּוֹכִין לָשׁוּב אֶל ה', וְאָז הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. כִּי עִקַּר הַנְּפִילָה הוּא דַּיְקָא מֵחֲמַת זֶה - כְּדֵי שֶׁיַּתְחִילוּ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְיַתְחִיל וִיחַדֵּשׁ חִיּוּתוֹ וּמֹחוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, בְּחִינַת 'וְנִפְלִינוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל.
נִמְצָא, שֶׁסְּמִיכַת הַנּוֹפְלִים מֵעֲבוֹדַת ה' לְבַל יִתְיָאֲשׁוּ, רַק יִתְגַּבְּרוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁזָּכָה שֶׁנִּתְהַפֵּךְ לוֹ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים, שֶׁיִּזְכֶּה לְהַתְחִיל לִחְיוֹת בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ כַּנַּ"ל, כִּי כֵּן גַּם אֶצְלָם הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הוּא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּלִקּוּטֵי א', סִימָן רסא): שֶׁמַּה שֶּׁהָאָדָם נוֹפֵל מֵעֲבוֹדָתוֹ הוּא מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי הַהִתְרַחֲקוּת תְּחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת, עַל־כֵּן נָפַל כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר יוֹתֵר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וַעֲצָתוֹ, שֶׁיַּתְחִיל מֵחָדָשׁ לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' כְּאִלּוּ לֹא הִתְחִיל עֲדַיִן כְּלָל מֵעוֹלָם, וְזֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת ה', שֶׁצְּרִיכִין מַמָּשׁ בְּכָל יוֹם לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, עַד כַּאן לְשׁוֹנוֹ. נִמְצָא, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַנְּפִילָה הֵם מַתְחִילִים לִחְיוֹת מֵחָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים שֶׁל דָּוִד, שֶׁנִּתְהַפֵּךְ מִנֵּפֶל לְחַיִּים אֲרֻכִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי כָּל סְמִיכַת הַנּוֹפְלִים הוּא עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּוִד מָשִׁיחַ שֶׁחַיִּים חַיִּים חֲדָשִׁים בְּכָל עֵת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הֵם מְחַיִּין כָּל הַנּוֹפְלִים לְהַתְחִיל מֵעַתָּה מֵחָדָשׁ, וְכַמְבֹאָר לְעֵיל.
וְזֶה בְּחִינַת הַגְּאֻלָּה שֶׁתִּהְיֶה עַל־יְדֵי דָּוִד מָשִׁיחַ, שֶׁיָּבֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְאָז תָּקוּם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל מִנְּפִילָתָהּ, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ד:) עַל פָּסוּק זֶה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אֵין נוּ"ן בִּ"תְהִלָּה לְדָוִד" וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ הָכִי חָזַר דָּוִד וּסְמָכָהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קמה, יד), "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים" וְכוּ'. בְּמַעֲרָבָא מְתָּרְצִי לָהּ הָכִי: נָפְלָה (עָמוֹס ה, ב) וְלֹא תוֹסִיף לִפֹּל עוֹד, קוּם וְכוּ', כִּי כָּל נְפִילַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים מֵעֲבוֹדָתָם, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁבָּזֶה תְּלוּיָה הַגְּאֻלָּה, כִּי אֵין הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה אֶלָּא בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין צז:). וְעַל־כֵּן עִקַּר סְמִיכַת הַנְּפִילָה הוּא עַל־יְדֵי דָּוִד דַּיְקָא שֶׁחַי חַיִּים אֲרֻכִּים הַנַּ"ל כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְחַיֶּה וּמְחַזֵּק וְסוֹמֵךְ לְכָל הַנּוֹפְלִים שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי ה' עִמָּם וְקָרוֹב אֶצְלָם, בִּבְחִינַת "אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מִיכָה ז, ח), וְאָז הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה, וְכַנַּ"ל.
וְזֶהוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (יוֹמָא נג:): וְלֹא תַּפִּיל אִשָּׁה פְּרִי בִטְנָהּ וְלָא יַעֲדֵי עָבֵד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה. כִּי הַכֹּל אֶחָד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה שׁוּם נֵפֶל מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ בְּחִינַת נְפִילָה הַנַּ"ל, חַס וְשָׁלוֹם, וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי מַלְכוּת דָּוִד שֶׁיִּתְקַיֵּם לְעוֹלָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'וְלֹא יַעֲדֵי עָבֵיד שׁוּלְטָן מִדְּבֵית יְהוּדָה'. כִּי הוּא זָכָה לַהֲפֹךְ מִבְּחִינַת נֵפֶל לִבְחִינַת חַיִּים אֲרֻכִּים דַּיְקָא כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הָיָה הַכֹּהֵן גָּדוֹל מִתְפַּלֵּל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים תְּפִלָּה זֹאת דַּיְקָא, כִּי יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא לַעֲלוֹת מִנְּפִילָתוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת נֵפֶל כַּנַּ"ל, לְהִתְגַּבֵּר לְחַדֵּשׁ יָמָיו בִּבְחִינַת (אֵיכָה ה, כא): "הֲשִׁיבֵנוּ וְכוּ' חַדֵּשׁ יָמֵינוּ" וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא סֻכּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת (עָמוֹס ט, יא): "אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת" - לְבַטֵּל בְּחִינַת הַפָּלַת נְפָלִים, חַס וְשָׁלוֹם, רַק לְהַקִּימָם וּלְהַחֲיוֹתָם, בִּבְחִינַת "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנּוֹפְלִים" וְכוּ', כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן אַחַר סֻכּוֹת הוּא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוּאֵל־א' ט, יז): "זֶה יַעְצֹר בְּעַמִּי". כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן מח) שֶׁאָז הַנּוּקְבָא עוֹצֶרֶת הַטִּפָּה שֶׁלֹּא תַּפִּיל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכַּוָּנוֹת (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת סֻכּוֹת ט), הַיְנוּ כַּנַּ"ל: