וְזֶה שֶׁדִּקְדְּקָה אֶסְתֵּר וְאָמְרָה (אֶסְתֵּר ד, טז): "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" וְכוּ' - 'כְּנוֹס' דַּיְקָא, וְכֵן אַחַר־כָּךְ כְּתִיב כַּמָּה פְּעָמִים לְשׁוֹן כְּנִיסָה וְקִבּוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ח, יא): "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם". וּכְתִיב (שָׁם ט, ב): "נִקְהֲלוּ הַיְּהוּדִים" וְכוּ'. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (מְגִלָּה ב.): 'זְמַן קְהִלָּה לַכֹּל הוּא'.
כִּי עִקַּר הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא מַפָּלַת הָמָן־עֲמָלֵק הָיָה עַל־יְדֵי הַכְּנִיסָה וְהַקִּבּוּץ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה עַד אֵין חֵקֶר, עַד שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ לְתוֹכָם כָּל הָרְחוֹקִים וְכָל הַנִּדָּחִים כַּנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה הוּא הֵפֶךְ מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה כַּנַּ"ל וְעַל־כֵּן נָפַל מְאֹד עַל־יְדֵי־זֶה, וְכַנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (שָׁם ח, טו): "וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת" וְכוּ', בְּחִינַת תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא קִבּוּץ נִדָּחִים שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הָיָה מַפָּלַת הָמָן־עֲמָלֵק כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁרָצָה הָמָן לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר (שָׁם ח, ג): "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" וְכוּ' - 'מְפֻזָּר וּמְפֹרָד' דַּיְקָא, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים בֵּין הָעַמִּים וְאִי אֶפְשָׁר לְקַבְּצָם, וְעַל־יְדֵי־זֶה רָצָה לְהִתְגַּבֵּר עַל יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקַּר מַפָּלָתוֹ עַל־יְדֵי הַקִּבּוּץ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אָמְרָה אֶסְתֵּר: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" וְכוּ', 'כְּנוֹס' דַּיְקָא, וְכַנַּ"ל.