עַל־פִּי הַמַּאֲמָר שֶׁל חֲנֻכָּה בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא (סִימָן ב'), עַיֵּן שָׁם כָּל הַמַּאֲמָר הֵיטֵב.
שֶׁעַל־יְדֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה, בְּחִינַת שַׁ עֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, עַל־יְדֵי־זֶה נִתְגַּלֶּה אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מֵאִיר עַל־יְדֵי שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת לְהַדִּבּוּר וְנִשְׁלָם הַדִּבּוּר. וּשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר הוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר לְשַׁבָּת, בִּבְחִינַת (בַּמִּדְבָּר ו): "כֹּה תְבָרֲכוּ" - 'בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ' וְכוּ' (סוֹטָה לח.), עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַשִּׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וַאֲזַי נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת אַחְדוּת הַפָּשׁוּט, וְיוֹדְעִין שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחוֹל, כֻּלָּם נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.