וְעַל־כֵּן אֵין מְבָרְכִין אֶלָּא בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם. כִּי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם הוּא בְּחִינַת נְשִׂיאַת הַלֵּב, כִּי הַיָּדַיִם סְמוּכִין לַלֵּב, וְעַל־יְדֵי נְשִׂיאַת כַּפַּיִם נִתְנַשֵּׂא הַלֵּב, בִּבְחִינַת (אֵיכָה ג, מא): "נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי נְשִׂיאַת כַּפֵּיהֶם שֶׁל הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, הֵם מְנַשְּׂאִין הַלֵּב אֶל הַדִּבּוּר פֶּה שֶׁשָּׁם אַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה שׁוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל הַלֵּב הֶאָרָה וְתִקּוּן מִשָּׁם כַּנַּ"ל, כִּי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, שֶׁנִּגְמַר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי הַכֹּהֲנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת הָאַהֲבָה הַשּׁוֹרָה אֵצֶל הַבְּרִית שָׁלוֹם, שֶׁהוּא הַנְּקֻדָּה וְכוּ' כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן מְבָרְכִין: 'לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה', 'בְּאַהֲבָה' דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן הַכֹּהֵן מְכַפֵּר עַל כָּל הָעֲוֹנוֹת, זֶה בְּחִינַת "עַל כָּל פְּשָׁעִים תְּכַסֶּה אַהֲבָה" וְכַנַּ"ל: