ט

אֲבָל בְּוַדַּאי אַף־עַל־פִּי שֶׁצְּרִיכִין לְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲסֹק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן אוֹ מְלָאכָה, אֲבָל הָעִקָּר הוּא הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת א, טו): 'עֲשֵׂה תּוֹרָתְךָ קֶבַע וּמְלַאכְתְּךָ עֲרַאי'. כִּי הַחִיּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַבִּטּוּל, שֶׁהוּא הַחֶסֶד חִנָּם שֶׁהָיָה מְקַיֵּם הָעוֹלָם קֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הוּא רַק בִּבְחִינַת עֲרַאי, בְּחִינַת דִּירַת עֲרַאי, וְעִקַּר הַקִּיּוּם בְּדֶרֶךְ קֶבַע הוּא רַק עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בִּקְבִיעוּת. וְעַל־כֵּן קֹדֶם שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, נֶאֱמַר (תְּהִלִּים עה, ד): "נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ" - 'שֶׁהָיָה הָעוֹלָם מִתְמוֹטֵט', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סו, ב), כְּמוֹ דִּירַת עֲרַאי שֶׁהוּא מִתְמוֹטֵט, וְעִקַּר הַקִּיּוּם בִּקְבִיעוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים שָׁם): "אָנֹכִי תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָה", שֶׁנֶּאֱמַר עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁאָז נִתְבַּסֵּס הָעוֹלָם (בְּרֵאשִׁית רַבָּה שָׁם), כִּי עִקַּר קִיּוּם הָעוֹלָם בִּקְבִיעוּת הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא הַכֹּל.