וְעַל־כֵּן בְּפֶסַח אָסוּר הֶחָמֵץ בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא נִמְשָׁךְ הַמְתָּקַת הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן הַנַּ"ל, אֲזַי נֶאֱחֶזֶת הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת בְּהֶחָמֵץ מְאֹד, וְאִי אֶפְשָׁר לְהָפְכוֹ אֶל הַקְּדֻשָּׁה, רַק עַל־יְדֵי קְדֻשַּׁת רִבּוּי הַמֹּחִין שֶׁנִּמְשָׁכִין אָז בְּפֶסַח מְבַטְּלִין וּמְבַעֲרִין אוֹתוֹ לְגַמְרֵי.
אֲבָל אַחַר קְרִיעַת יַם סוּף שֶׁאָז נִגְמַר הַגְּאֻלָּה לְגַמְרֵי וְנִתְגַּלָּה קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וְעִקַּר קְרִיעַת יַם־סוּף הָיָה עַל־יְדֵי בְּחִינַת יוֹסֵף, שֶׁגַּם הוּא נִסְתַּלֵּק בְּעֵת רָצוֹן הַנַּ"ל בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, שֶׁעַל־יָדוֹ הָיְתָה עִקַּר הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יג, יט): "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" וְכוּ', וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (בְּשַׁלַּח נב:): "מַה תִּצְעַק אֵלָי" (שְׁמוֹת יד, טו) - 'בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא מִלְּתָא', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'רַעֲוָא דְּרַעֲוִין' הַנַּ"ל, כִּי אָז הִתְחִיל לְהָאִיר בְּיוֹתֵר בְּחִינַת הָעֵת רָצוֹן הַנַּ"ל, עַל־יְדֵי בְּחִינַת עַצְמוֹת יוֹסֵף, כַּנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לְהָכִין עַצְמָן שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל הַסְּפִירָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, עַל־כֵּן אָז נִמְתַּק הַדִּין בְּיוֹתֵר, עַל־כֵּן אָז נִמְתָּק הֶחָמֵץ עַל־יְדֵי בְּחִינַת עֵת רָצוֹן הַנַּ"ל, עַד שֶׁיְּכוֹלִים לְאָכְלוֹ אַחַר כַּךְ.
וְגַם עַל־יְדֵי שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ אַסְוָתָא שֶׁהוּא מַצָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תְּצַוֶּה קפג:). הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה וּבִעוּר חָמֵץ זָכוּ לֶאֱמוּנַת הַהַשְׁגָּחָה כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁאַחַר־כָּךְ אֲפִלּוּ כְּשֶׁאוֹכְלִים חָמֵץ - לֹא יַזִּיק לָהֶם, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁיַּעֲשׂוּ אֵיזֶה עֵסֶק וּמַשָּׂא וּמַתָּן בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, לֹא יִפְּלוּ לַכְּפִירוֹת שֶׁל הַטֶּבַע, חַס וְשָׁלוֹם, לוֹמַר "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי" וְכוּ' חַס וְשָׁלוֹם, רַק יַאֲמִינוּ בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, וְהַנְהָגַת הַטֶּבַע בְּעַצְמָהּ הִיא בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.
וּבְכָל יְמֵי הַסְּפִירָה מַמְתִּיקִין הַדִּינִים, עַד שֶׁבְּיוֹם שָׁבוּעוֹת הַקָּדוֹשׁ - זְמַן מַתַּן תּוֹרָתֵנוּ - נִמְשָׁךְ הָעֵת רָצוֹן הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר, עַד שֶׁנִּמְתָּק הַדִּין כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּתְהַפֵּךְ בְּחִינַת חָמֵץ בְּחִינַת טֶבַע וְעוֹלֶה לְקָרְבָּן, כִּי נִכְלָל הַטֶּבַע בִּשְׁלֵמוּת בַּהַשְׁגָּחָה, וְכַנַּ"ל.