וְזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הַשֵּׁנָה, שֶׁעִקַּר הַהִתְעוֹרְרוּת הוּא בַּחֲצוֹת לַיְלָה, שֶׁזֹּאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת לַיְלָה קָשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג, עַד שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ג:) שֶׁאֲפִלּוּ מֹשֶׁה לֹא יָדַע חֲצוֹת אֵימַת, וְאָמַר (שְׁמוֹת יא, ד): "כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם", וְאָז דַּיְקָא בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע וְהַנְּקֻדָּה שֶׁל חֲצוֹת הָיְתָה הַגְּאֻלָּה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה.
וּמִשָּׁם סוֹד אִסּוּר חָמֵץ בְּפֶסַח שֶׁהוּא תָּלוּי רַק בְּמַשֶּׁהוּ, כִּי 'אֵין בֵּין חָמֵץ לְמַצָּה אֶלָּא מַשֶּׁהוּ', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְאָז הִבְחִין בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁל בְּכוֹר (בָּבָא מְצִיעָא סא:), וְהִבְחִין בֵּין בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם וּבֵין בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, וּפָסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִבְדִּילָם מִן הַמִּצְרִים, וְעַל־יְדֵי־זֶה הָיְתָה הַגְּאֻלָּה שֶׁל פֶּסַח.
וְכָל זֶה נִצְטַוִּינוּ בְּפָרָשַׁת "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שְׁמוֹת יב, ב), כִּי כָּל זֶה הוּא גַּם כֵּן סוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁמֹּשֶׁה נִתְקַשָּׁה עַל זֶה (מְנָחוֹת כט.), כִּי קָשֶׁה לְכַוֵּן סוֹד הַנְּקֻדָּה שֶׁמִּתְקַדֵּשׁ הַחֹדֶשׁ, שֶׁהוּא כְּשֶׁהַלְּבָנָה, סוֹד כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (זֹהַר וַיִּקְרָא יב.), הִיא בְּתַכְלִית הַמִּעוּט, וְאָז דַּיְקָא מְמַלְּאִין אוֹתָהּ מִפְּגִימָתָהּ וּמְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כַּיָּדוּעַ, שֶׁכָּל הַדִּינִים נֶאֱחָזִין בִּפְגִימוּ דְּסִהֲרָא וְכוּ' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית נג.), וּלְהֵפֶךְ, כַּד אִתְמַלְיָא סִהֲרָא עַל־יְדֵי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ - נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִים (עֵץ חַיִּים, שַׁעַר לו, פֶּרֶק ב-ג). וְעַל־כֵּן זֹאת הַנְּקֻדָּה שֶׁל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ הָיָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג גַּם לְמֹשֶׁה, כִּי הוּא סוֹד כָּל הַנַּ"ל שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהַשִּׂיג.