וְעַל־כֵּן עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי נִתְתַּקֵּן בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וְנִתְיַגְּעוּ וְכוּ', עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִקְּנוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא פב.). כִּי עִקַּר תִּקּוּן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן בְּחִינַת 'דֶּרֶךְ' כַּנַּ"ל, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ הוּא עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מוֹרָה דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ו, כב): "בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה נִתְיַגְּעוּ, וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ אָז דַּיְקָא קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים בְּחִינַת 'דֶּרֶךְ' כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בַּיָּמִים שֶׁעָלָה מֹשֶׁה בִּימֵי אֱלוּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְעָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת (בְּרָכוֹת לד:): 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל', שֶׁהוּא בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כד, טו): "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת", בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה סה, כד): "טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה", שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: "תֹאבֶה הָאִשָּׁה" - שֶׁהִיא רִבְקָה - "לָלֶכֶת" וְכוּ', שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְכוּ' כַּנַּ"ל.