וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (אֹרַח־חַיִּים סִימָן קלה, סְעִיף ג): מָקוֹם שֶׁמַּפְסִיקִין בְּשַׁבָּת בְּשַׁחֲרִית - מִשָּׁם מַתְחִילִין בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבְשַׁבָּת הַבָּאָה, וְדִין זֶה הוּא מֵהַמִּשְׁנָה (מְגִלָּה פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו') שֶׁשָּׁנוּ שָׁם: 'בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וּבְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי קוֹרִין כְּסִדְרָן וְאֵין עוֹלִים לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן'. וְהוּא פְּלוּגְתָּא בַּגְּמָרָא (מְגִלָּה לא:) בֵּין רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה, וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מִתְּחִלַּת הַסֵּדֶר בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה וּבְשֵׁנִי וּבַחֲמִישִׁי וּבַשַּׁבָּת הַבָּאָה.
וּבָזֶה מְרַמְּזִין לָנוּ כָּל הַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁשָּׁאַל מֹשֶׁה (שְׁמוֹת ג, יג-טו): הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וַיֹּאמֶר עוֹד וְכוּ', וְלִכְאוֹרָה אֵינוֹ מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן שֶׁשָּׁאַל: 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם'? הָיָה לוֹ לִשְׁאֹל כִּפְשׁוּטוֹ, שֶׁיּוֹדִיעוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּדֵי שֶׁיּוֹדִיעוֹ לְיִשְׂרָאֵל, וּמַהוּ הַלָּשׁוֹן 'מָה אֹמַר אֲלֵהֶם', שֶׁנִּרְאֶה בָּזֶה אֲמִירָה וְשִׂיחָה וּפִלְפּוּל נָאֶה, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְהָשִׁיב לָהֶם תְּשׁוּבָה מְקֻבֶּלֶת עַל שְׁאֵלָתָם הַגְּדוֹלָה? וְגַם קָשֶׁה עַל גּוּף הַשְּׁאֵלָה: 'וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ', הֲלֹא כְּבָר הוֹדִיעָם מִשְּׁמוֹ, כַּמּוּבָא בְּזֶה הַפָּסוּק בְּעַצְמוֹ שֶׁהִזְכִּיר: "וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם", וְכִי אֵינוֹ מַסְפִּיק זֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם? גַּם הַתְּשׁוּבָה שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מוּבָן הֵיטֵב, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ עוֹד הַפַּעַם "אֶהְיֶה", מַהוּ עִנְיַן שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶהְיֶה? וְגַם הֲלֹא הַשֵּׁם 'אֶהְיֶה' הַקָּדוֹשׁ אֵינוֹ עִקַּר הַשֵּׁם שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ לְהַזְכִּירוֹ לְעוֹלָם, כִּי עִקַּר שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין תָּמִיד הוּא שֵׁם הֲוָיָה בְּכִנּוּי אֲדֹנָ"י, וּכְמוֹ שֶׁסִּיֵּם שָׁם בְּעַצְמוֹ: "וַיֹּאמֶר עוֹד אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה וְכוּ' ה' אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" וְכוּ', עַד: "זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר", הֲרֵי צִוָּה בְּפֵרוּשׁ, שֶׁעִקַּר שְׁמוֹ לְעוֹלָם הוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, וּמַה זֶּה שֶׁלֹּא אָמַר לוֹ תֵּכֶף זֶה הַשֵּׁם, רַק אָמַר לוֹ תְּחִלָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אֶהְיֶה?
אַךְ חֲדָא קֻשְׁיָא מְתֹרֶצֶת בַּחֲבֶרְתָּהּ, שֶׁזֶּהוּ בְּעַצְמוֹ שְׁאֵלַת מֹשֶׁה שֶׁדִּקְדֵּק בִּלְשׁוֹנוֹ וְהֶאֱרִיךְ בִּשְׁאֵלָתוֹ: הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן: וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ, וְלֹא יַסְפִּיק לָהֶם מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָהֶם "אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם", עַל־כֵּן אֲנִי שׁוֹאַלְךָ: "מָה אֹמַר אֲלֵהֶם", כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ לָהֶם כַּוָּנָה עֲמֻקָּה בִּשְׁאֵלָתָם: "מַה שְּׁמוֹ" אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לָהֶם "אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם", וְעַתָּה הֲשִׁיבֵנִי נָא, מָה אֹמַר וְאָשִׁיב לָהֶם עַל שְׁאֵלָתָם הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תְּחִלָּה: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ הוֹדִיעַ עִקַּר שְׁמוֹ, שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא שְׁמוֹ לְעוֹלָם וְכוּ'.
וְהָעִנְיָן עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל, שֶׁעִקַּר הָעֵצָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה הוּא לְהַתְחִיל בְּכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, וּבִשְׁבִיל זֶה הִזְהִירָם בִּתְחִלַּת נְתִינָתָהּ שֶׁיִּהְיוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּעֵינָיו בְּכָל יוֹם כְּאִלּוּ הַיּוֹם נִתְּנָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ עַל פָּסוּק "בַּיּוֹם הַזֶּה" וְכוּ' (שְׁמוֹת יט, א) וְכַנַּ"ל (אוֹת יד). כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הוּא שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיְּמָהּ, כִּי 'לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה' (אָבוֹת א, יז), וּלְהַכְנִיס קִיּוּם הַתּוֹרָה בְּעוֹלָם זֶה קָשֶׁה וְכָבֵד מִן הַכֹּל, כִּי יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קִדּוּשִׁין ל:), וּצְרִיכִין לָזֶה עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד מְאֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר וּבְכָל יוֹם וָיוֹם.
וְזֶה עִקַּר הַוִּכּוּחַ וְהַפִּלְפּוּל הָאָרֹךְ שֶׁהָיָה בֵּין מֹשֶׁה וּבֵין הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים שֶׁמֵּאֵן מֹשֶׁה בִּשְׁלִיחוּתוֹ, כִּי כָּל עִקַּר קֹטֶב טַעֲנוֹתָיו הָיָה שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵילֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ מֵחֲמַת רִבּוּי הַחוֹלְקִים שֶׁמְּעַרְבְּבִין הָעוֹלָם, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּתָן וַאֲבִירָם, וְיֵצֶר לֵב הָאָדָם שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד רַע מִנְּעוּרָיו, וְעַל־כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁיְּקַלְקְלוּ בְּכָל פַּעַם, וּכְמוֹ שֶׁרָמַז לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּפָסוּק (שְׁמוֹת ג, ז): "רָאֹה רָאִיתִי" וְכוּ' - 'רוֹאֶה אֲנִי שֶׁסּוֹפָן לַחֲטֹא', וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה ג, ב), וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה לְהַתְחִיל לֵילֵךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם ד, יג): "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁאֵינִי מַכְנִיסָם לָאָרֶץ וְאֵינִי גּוֹאֲלָם לֶעָתִיד' וְכוּ'. וְכָל זֶה מֵחֲמַת רִבּוּי הַקִּלְקוּלִים שֶׁלָּהֶם אָז וְאַחַר־כָּךְ בְּכָל דּוֹר, כִּי אָז בַּמִּדְבָּר נִסּוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, וְכֵן בְּכָל דּוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה כָּל אֲרִיכַת הַגָּלוּת.
וְעַל־כֵּן שָׁאַל: וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ וְכוּ', הַיְנוּ מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִשְׁאֲלוּ מַה שְּׁמוֹ, שֶׁמּוּבָן כַּוָּנָתָם שֶׁאֵין מַסְפִּיק לָהֶם יְדִיעַת הַשֵּׁם הַזֶּה לְבַד שֶׁהוּא "אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם", רַק הֵם שׁוֹאֲלִים עֲדַיִן מַה שְּׁמוֹ, שֶׁנִּרְאֶה כַּוָּנָתָם בַּמֶּה יִתְקַיֵּם שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ אֶצְלָם לְעוֹלָם שֶׁיִּזְכְּרוּ אוֹתוֹ תָּמִיד וְלֹא יִשְׁכָּחוּהוּ, וְעַל־כֵּן אֲנִי מְבַקֵּשׁ "מָה אֹמַר לָהֶם"? הֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ: '"אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" וְכוּ'.
וְהָעִנְיָן, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ' בְּסִימָן ו' (בְּאוֹת ב'), שֶׁכְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה הוּא בִּבְחִינַת 'אֶהְיֶה', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אֲנָא זָמִין לְמֶיהֱוֵי', שֶׁמַּתְחִיל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, כִּי אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר 'חָטָאתִי' אֵינוֹ זַךְ בְּלִי פְּנִיָּה וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁכְּבָר עָשָׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה צָרִיךְ גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל הַשָּׂגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב. נִמְצָא, שֶׁאֶהְיֶה מְרַמֵּז שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת 'אֲנָא זָמִין לְמֵיהֱוֵי', כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לוֹ עֲדַיִן שׁוּם הֲוָיָה בָּעוֹלָם וְכַנַּ"ל, וְזֶהוּ עִקַּר הָעֵצָה לְקִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁהִיא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל־כֵּן הֵשִׁיב לוֹ: "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה", שֶׁמְּרַמֵּז שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל לְהַזְמִין עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם, שֶׁיַּכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ "אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה" שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי צְרִיכִין לְהַתְחִיל הַתְחָלָה אַחַר הַתְחָלָה, וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר לְעֵיל שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה.