מ

וְזֶה בְּחִינַת (אִיּוֹב לג, כט): "הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר", וְזֶה בְּחִינַת (הוֹשֵׁעַ ו, ב): "יְחַיֵּנוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִימֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו", שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה מִתְאָרֵךְ עַתָּה הַגָּלוּת הַשְּׁלִישִׁי כָּל כָּךְ, בִּשְׁבִיל לְבָרֵר הַמֹּחַ הַשְּׁלִישִׁי - לְבָרֵר בְּחִינַת 'עֵץ הַדַּעַת' וְכוּ', שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עִקָּרוֹ עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'יַעֲקֹב' שֶׁהוּא שְׁלִישִׁי לָאָבוֹת, שֶׁהַבַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁאָנוּ מְקַוִּים יִהְיֶה נִבְנֶה עַל־יָדוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ד, יב): "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק". וּכְמוֹ שֶׁהוּא בִּכְלָלִיּוּת כֵּן הוּא בִּפְרָטִיּוּת אֵצֶל כָּל אָדָם, שֶׁהָעִקָּר לְבָרֵר הַמֹּחַ הַשְּׁלִישִׁי כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת קְרִיאָה בַּתּוֹרָה שְׁלֹשָׁה פְּסוּקִים דַּיְקָא, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר לְבָרֵר כִּי אִם עַל־יְדֵי כַּמָּה עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַיֵל וְנָפִיק. וְעַל־כֵּן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל וּלְסַיֵּם פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים סָמוּךְ לְפָרָשָׁה בִּשְׁבִיל הַנִּכְנָסִין וְהַיּוֹצְאִין, וְכַנַּ"ל.