ב

וְעַל־כֵּן קֹדֶם הַנְּטִילָה אָסוּר לִגַּע בְּיָדָיו לְהַשִּׁבְעָה נְקָבִים שֶׁיֵּשׁ בְּהָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ לִשְׁנֵי עֵינָיו וּשְׁנֵי נִקְבֵי הַחֹטֶם וּלְפִיו וְלִשְׁתֵּי אָזְנָיו (שֻׁלְחָן עָרוּךְ סִימָן ד' סְעִיף ג'), כִּי הַשִּׁבְעָה נְקָבִים אֵלּוּ הֵם בְּחִינַת דַּעַת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן כא). וְאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה נִקְבֵי הָרֹאשׁ הֵם בִּבְחִינַת (זְכַרְיָה ד, י): "שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי ה' הֵמָּה מְשׁוֹטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ", בְּחִינַת דַּעַת, בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, וְעַל־כֵּן אָסוּר לִגַּע בָּהֶם בְּיָדָיו קֹדֶם הַנְּטִילָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִפְגֹם הַדַּעַת הַקָּדוֹשׁ שֶׁל בְּחִינַת הַשְׁגָּחָה, עַל־יְדֵי הַזֻּהֲמָא שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע הַנֶּאֱחֶזֶת בַּיָּדַיִם בְּעֵת שֵׁנָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר שְׁלִיטַת שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע, שֶׁמִּסְתַּכְּלִין רַק עַל מַעֲרֶכֶת שָׁמַיִם, הוּא בַּלַּיְלָה, כִּי נִקְרָאִים חוֹזִים בַּכּוֹכָבִים, כִּי חָכְמַת הַטֶּבַע הוּא בְּחִינַת לַיְלָה וְחֹשֶׁךְ, כִּי עִקַּר הָאוֹר הוּא הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד כַּנַּ"ל: