וּבְיוֹתֵר נִתְעוּ וְנָבוֹכוּ אוֹתָהּ הַמְּדִינָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, שֶׁנָּפְלוּ לְתַאֲוַת מָמוֹן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁכָּל הַחֲשִׁיבוּת וְהַגְּדֻלָּה וְהַכָּבוֹד שֶׁלָּהֶם הַכֹּל הָיָה כְּפִי רִבּוּי הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְכוּ', וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָמוֹן מְעַט הָיָה נֶחְשָׁב אֶצְלָם לְחַיָּה אוֹ לְעוֹף וְכוּ', וְהָיָה לָהֶם כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וּמַלְאָכִים, עַד שֶׁבָּאוּ לִידֵי עֲבוֹדָה־זָרָה מַמָּשׁ, שֶׁעָשׂוּ לְעַצְמָן אֶת הַבַּעֲלֵי מָמוֹן הַרְבֵּה לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, וְהִקְרִיבוּ לָהֶם קָרְבָּנוֹת וְכוּ', כְּכָל הַמְבֹאָר שָׁם בַּמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל.
וּמְבֹאָר שָׁם, שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת יְכוֹלִין לְהוֹצִיא אֲבָל לֹא מִתַּאֲוַת מָמוֹן, כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדֶּרֶךְ שֶׁיֵּשׁ לְהַגִּבּוֹר וְכוּ'. כִּי זֶה הַטָּעוּת וְהַמְּבוּכָה שֶׁל הַכַּת וְהַמְּדִינָה שֶׁבָּחֲרוּ בְּתַאֲוַת מָמוֹן, זֶה הַטָּעוּת גָּדוֹל יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי טָעֻיּוֹת שֶׁל כָּל הַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַנַּ"ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן הַמֻּכְרָח הוּא הֶכְרֵחַ גָּדוֹל לְהָאָדָם, עַל־כֵּן שָׁם מִתְגַּבֵּר הַטָּעוּת וְהַמְּבוּכָה בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁהַמָּמוֹן עִקַּר הַתַּכְלִית, חַס וְשָׁלוֹם, וְשֶׁצְּרִיכִין לְבַלּוֹת כָּל יָמָיו עַל זֶה, כַּאֲשֶׁר מָצוּי בְּרֹב הָעוֹלָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת הוּא בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַפַּרְנָסָה הוּא רַק מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עה, ז-ח): "כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים כִּי אֱלֹקִים שֹׁפֵט" וְכוּ', וּצְרִיכִין לְמַעֵט בְּעֵסֶק וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (אָבוֹת ד, י), וְלִבְטֹחַ בַּה' שֶׁיַּצְלִיחוֹ בִּמְעַט הָעֵסֶק שֶׁעוֹסֵק, וְיַזְמִין לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּסִבָּה קַלָּה, וְיִהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד.