כִּי עִקַּר בִּטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי הַיָּד הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁם הָיָה כָּתוּב הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַגִּבּוֹר וְכוּ' שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְבַטְּלִין תַּאֲוַת מָמוֹן, וְשָׁם הָיָה כָּתוּב שֶׁאִם יֵלְכוּ לְהַמְּדִינָה שֶׁכֻּלָּם אֱלֹהוּת לְדַעְתָּם וְכוּ' - יִפְּלוּ שְׁנֵיהֶם וְכוּ', שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (יְשַׁעְיָה לא, ג): "וַה' יַטֶּה יָדוֹ וְכָשַׁל עוֹזֵר וְנָפַל עָזֻר" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם (בְּמַעֲשֶׂה יב). כִּי עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַיָּדַיִם, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים ח, יז): "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה", שֶׁזֶּה עִקַּר תַּאֲוַת מָמוֹן שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדָה־זָרָה וּכְפִירוֹת, שֶׁכּוֹפֵר בְּהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַכְנָעָתוֹ וְתִקּוּנוֹ שֶׁל תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְהַשְׁגָּחָתוֹ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה".
וְעַל־כֵּן כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת בִּטּוּל תַּאֲוַת מָמוֹן - כֻּלָּם הָיוּ בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת יָד כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַכְנָעָתָם כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת - הָיוּ הַלְּוִיִּים מְנַצְּחִים בְּשִׁיר וְכוּ', זֶה בְּחִינָה הַנַּ"ל, בְּחִינַת 'רוּחָא נָחִית לְשַׁכֵּךְ חֲמִימָא דְּלִבָּא' וְכוּ'', שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקָּרְבָּנוֹת, בְּחִינַת שְׁבִירַת תַּאֲוַת מָמוֹן כַּנַּ"ל, וְאָז 'כַּד נָחִית הַהוּא רוּחָא לִבָּא מְקַבֵּל לֵיהּ בְּחֶדְוָה דְּנִגּוּנָא דְּלֵיוָאֵי', שֶׁהוּא שִׁיר שֶׁל הַלְּוִיִּים בִּשְׁעַת הַקָּרְבָּן, שֶׁזֶּה בְּחִינַת פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה אַחַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל.