עד

וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אֵלּוּ הַשָּׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְכוּ' בַּהֲטָבַת חֲלוֹם, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם הוּא עַל־יְדֵי שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁמְּסַיְּמִין בַּהֲטָבַת חֲלוֹם (קֹהֶלֶת ט, ז): "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ" וְכוּ', כִּי כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁהַשֵּׁנָה נִמְשֶׁכֶת בְּשָׁרְשָׁהּ מִיגִיעַת הַמֹּחִין עַל־יְדֵי הָרְדִיפָה וְהַמְעַכֵּב וְכוּ' כַּנַּ"ל (בְּאוֹת לח), וּכְפִי תִּקּוּן הַמֹּחִין - כֵּן הַשֵּׁנָה וְכֵן הַחֲלוֹמוֹת. וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַחֲלוֹם שֶׁאֵינוֹ טוֹב, הוּא עַל־יְדֵי הַמְשָׁכַת הַשִּׂמְחָה שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הַמְטִיבִין, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַמֹּחִין כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים אָז הַשָּׁלֹשׁ פְּדֻיּוֹת וְשָׁלֹשׁ הֲפוּכוֹת וְכוּ', כִּי עַל יָדָם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת שִׂמְחָה וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הַפִּדְיוֹן מִכָּל הַצָּרוֹת שֶׁמִּתְבַּטְּלִים עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, כַּנַּ"ל: