ד

וְזֶה בְּחִינַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ שֶׁנִּתְקַשָּׁה בּוֹ מֹשֶׁה (מְכִילְתָּא פָּרָשַׁת בֹּא). כִּי זֶה בְּחִינַת מִלּוּי הַלְּבָנָה, כִּי מִעוּט הַיָּרֵחַ זֶה בְּחִינַת צִמְצוּם הַנַּ"ל, בְּחִינַת לְכִי וּמַעֲטִי אֶת עַצְמֵךְ (חֻלִּין ס:), מֵחֲמַת שֶׁ אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מְלָכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶתֶר אֶחָד, כִּי לֹא יִהְיֶה מָקוֹם לַבְּרִיאָה כְּלָל, וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן תֵּכֶף כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיָּרֵחַ לְתַכְלִית הַמִּעוּט - אֲזַי תֵּכֶף הִיא מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת, כִּי עִקַּר הַצִּמְצוּם הוּא כְּהֶרֶף עַיִן וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה בְּסוֹד קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, כִּי הוּא בְּחִינַת סוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁל בְּחִינַת הַצִּמְצוּם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִּׂיגוֹ, רַק בְּחִינַת מֹשֶׁה. וְגַם הוּא נִתְקַשָּׁה בּוֹ עַד שֶׁגִּלָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה" כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (שְׁמוֹת יב, ב). וְעַל־כֵּן גִּלָּה לוֹ זֶה הַסּוֹד שֶׁל קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה דְּהַיְנוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁהֶרְאָהוּ לְבָנָה בְּחִדּוּשָׁהּ עִם חֲשֵׁכָה. כִּי קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ דְּהַיְנוּ מִלּוּי הַלְּבָנָה מִפְּגִימָתָהּ - זֶה בְּחִינַת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְתַכְלִית הַמִּעוּט וְהַצִּמְצוּם, אָז מַתְחֶלֶת לְהִתְמַלְּאוֹת וְכוּ', כַּנַּ"ל: