וְעַל־כֵּן 'חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ שׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין' וְכוּ' (בְּרָכוֹת ה, א), כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ מְדַבְּקִין עַצְמָן לְאוֹר הָאֵין סוֹף בִּדְבֵקוּת נִפְלָא, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַשָּׁעָה שֶׁהָיוּ שׁוֹהִין בִּשְׁתִיקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁרָאוּ שֶׁיְּכוֹלִין לַעֲלוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, חוּץ מֵהַמִּדָּה צִמְצְמוּ הָאוֹר אֵין סוֹף שֶׁבְּלִבָּם וְעָסְקוּ בִּתְפִלָּה בְּדִבּוּרִים, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַצִּמְצוּם וְכוּ', שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא 'מִי עִם זֹאת עוֹלָה' בִּבְחִינַת (תַּעֲנִית ב.): 'עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב - זוֹ תְּפִלָּה', שֶׁהִיא עִקַּר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְעַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הָיוּ חוֹזְרִין וְשׁוֹהִין שָׁעָה אַחַת אַחַר הַתְּפִלָּה, כְּדֵי לְהַעֲלוֹת הַמַּלְכוּת בְּחִינַת בֵּיתָא תַּתָּאָה עִם בֵּיתָא עִלָּאָה יַחַד, בִּבְחִינַת 'מִי עִם זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר' דַּיְקָא, שֶׁהִיא הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, כִּי דַּיְקָא אַחַר הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ אָז יֵשׁ עֲלִיָּה גַּם לְבֵיתָא עִלָּאָה, כַּנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים לט, ד) "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִּבְעַר אֵשׁ", עַד שֶׁהָיָה כִּמְעַט נִשְׂרָף מֵרִבּוּי הַהִתְלַהֲבוּת וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת פְּגַם נָדָב וַאֲבִיהוּא "בְּקָרְבָתָם לִפְנֵי ה'" וְכוּ' (וַיִּקְרָא טז, א). וְהַתִּקּוּן "דִּבַּרְתִּי בִלְשׁוֹנִי" בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, וְכַנַּ"ל: