כט

וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּחַד יִצְחָק, שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה (בְּרָכוֹת כו:), כִּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם, שֶׁאָז הָיָה הַצִּמְצוּם שֶׁל תְּחִלַּת הַבְּרִיאָה. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, הָיָה צָרִיךְ תִּקּוּן עַל־יְדֵי אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (חֻלִּין ס:), וְכַנַּ"ל. אֲבָל הוּא חָטָא אָז בְּעֵץ הַדַּעַת וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ כָּרָאוּי, כִּי הִסְתַּכֵּל בַּמֶּה דְּלָא הֲוֵי לֵיהּ רְשׁוּ, וְגַם חָטָא בְּמַחֲשָׁבָה כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן סט דַּף צט:): 'בְּמַחֲשָׁבָה חָאב', וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָמַל עָלָיו וְעָסַק בְּתִקּוּנוֹ. וְכָל זֶה הָיָה אַחַר חֲצוֹת בִּזְמַן הַמִּנְחָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סַנְהֶדְרִין לח:): "בָּעֲשִׂירִית סָרְחוּ" וְכוּ', וְאָז "וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל ה' מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם" (בְּרֵאשִׁית ג, ח), וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, כִּי כָּל קִלְקוּלוֹ וְתִקּוּנוֹ הָיָה בְּעִנְיַן הַצִּמְצוּם הַנַּ"ל וְכַנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיָה בִּזְמַן הַמִּנְחָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כִּי אָז מַקְדִּימִין יִשְׂרָאֵל לַעֲסֹק בִּתְשׁוּבָה בֶּאֱלוּל וּבִפְרָט הַצַּדִּיקִים וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם, וְעַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין תִּקּוּן הַצִּמְצוּם שֶׁל בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, מַמְשִׁיכִין עַתָּה עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר הַתִּקּוּן, וְכַנַּ"ל: