וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים קט, כב): "כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי כְּצֵל כִּנְטֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי" וְכוּ'. וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'כְּצֵל כִּנְטֹתוֹ לְעֵת עֶרֶב', שֶׁאָז הוּא זְמַן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה. כִּי דָּוִד בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲבוֹדָה־זָרָה ד:): 'לֹא הָיָה דָּוִד רָאוּי לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה אֶלָּא כְּדֵי לְהוֹרוֹת תְּשׁוּבָה'. וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים קט, ד): "וַאֲנִי תְּפִלָּה", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הוּא עַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וְכַנַּ"ל, וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה שֶׁהִיא הַתְּפִלָּה הִיא בִּבְחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁהִיא לְעֵת עֶרֶב, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'תְּפִלָּה לְעָנִי' בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי שֶׁהִיא מִנְחָה כַּנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'כְּצֵל כִּנְטֹתוֹ' וְכוּ', שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ בְּכָל יוֹם: שֶׁהַיּוֹם יִפְנֶה הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה, וְכֵן כָּל יָמָיו הֵם כְּצֵל עוֹבֵר. וּבִפְרָט כְּשֶׁרוֹאֶה וּמֵבִין בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, וְרוֹאֶה שֶׁהַדַּעַת שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו, שֶׁמֵּחֲמַת זֶה הוּא עָנִי מִן הַדַּעַת, רַק שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה רְשִׁימוּ וּנְקֻדָּה מֵהַדַּעַת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יֵשׁ בְּלִבּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַל־יְדֵי שֶׁשּׁוֹמֵעַ עֲדַיִן קוֹל הַכְּרוּז וְהָרְמָזִים שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ קוֹרְאוֹ וּמְרַמֵּז לוֹ לָשׁוּב, וְצָרִיךְ לָשׂוּם אֶל לִבּוֹ שֶׁרַק עַתָּה יֵשׁ לוֹ עֵת לְמַהֵר לִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹ, כִּי אוּלַי יִשְׁכַּח גַּם אֶת זֹאת.
וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר זַ"ל (בְּסִימָן רו) עַל פָּסוּק "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד וְכוּ' כִּי מִצְוֹתֶךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" עַיֵּן שָׁם. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר לָשׁוּב בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל אֲפִלּוּ בִּבְחִינַת קָרְבַּן עָנִי כַּנַּ"ל. וְכָל זֶה הוּא בְּחִינַת מִנְחָה שֶׁהִיא לְעֵת עֶרֶב כְּשֶׁהַיּוֹם מַתְחִיל לַעֲרֹב וּלְהִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת 'כְּצֵל כִּנְטֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי', שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן נִסְמָךְ לַפָּסוּק 'כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנֹכִי וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי', כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה עַל־יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּמְצַמְצֵם הָאוֹר בִּבְחִינַת 'וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, וּמְמַהֵר לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ בִּבְחִינַת "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח", כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, בְּטֶרֶם יִפְנֶה הַיּוֹם, עַד אֲשֶׁר לֹא תֶּחֱשָׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת 'כְּצֵל כִּנְטֹתוֹ נֶהֱלָכְתִּי' וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נִסְמְכוּ זֶה לָזֶה וְכַנַּ"ל: