וְעַיֵּן גַּם בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (צַו פָּרָשָׁה ח, ד): שֶׁמַּפְלִיג שָׁם גַּם כֵּן בְּמַעֲלַת קָרְבַּן מִנְחָה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם בָּאִים חֶצְיָם וְזוֹ בָּאָה חֶצְיָהּ, "מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעֶרֶב". וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מַלְאָכִי א, יא): "כִּי מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ" וְכוּ' וְסֵיפָא דִּקְרָא "וּמִנְחָה טְהוֹרָה"; עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כִּי בְּחִינַת קָרְבָּן מִנְחָה, שֶׁהוּא קָרְבַּן עָנִי שֶׁהִיא עִקַּר הַתְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל, הוּא נוֹקֵב וְיוֹרֵד עַד הַתְּהוֹם וּמַגִּיעַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ "מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ".
כִּי כָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל דַּרְגָּא וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד, גַּם לְשָׁם מַגִּיעַ הַתִּקּוּן וְהָעֵצָה הַנַּ"ל שֶׁל בְּחִינַת קָרְבַּן עָנִי, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט' וְכוּ', שֶׁבְּאֵיזֶה בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא בְּכָל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה יְכוֹלִין לָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, רַק שֶׁיְּבַטֵּל גַּאֲוָתוֹ וְיַרְגִּישׁ שִׁפְלוּתוֹ בֶּאֱמֶת, וְיַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת "תְּפִלָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" - שֶׁיִּשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ כְּמוֹ הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם, אֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא בְּלִי שֵׂכֶל וּבְלִי כַּוָּנָה הָרָאוּי, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (אֵיכָה ב, יט): "שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה'" וְכוּ'. וְזֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְעַל־יְדֵי־זֶה יִזְכֶּה לָשׁוּב וּלְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה נה, ז): "וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ", וְכַנַּ"ל.
וְזֶה מְרֻמָּז בְּמַה שֶּׁאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל 'וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת אֵינָם בָּאִים חֶצְיָם וְזֶהוּ בָּאָה חֶצְיָהּ' וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁאֲפִלּוּ גַּם מְעַט הַתְּפִלָּה הָעֲנִיָּה וְהַדַּלָּה, בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, עֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁבָּאָה בְּדַלֵּי דַּלּוּת וְכוּ', גַּם מְעַט הַתְּפִלָּה הַדַּלָּה הַזֹּאת אֵינָהּ בָּאָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אִם בִּבְחִינַת חֶצְיָהּ וְכוּ', כִּי מְעֹרֶבֶת בְּמַחֲשָׁבוֹת מְקֻלְקָלוֹת הַרְבֵּה וְכוּ', שֶׁבְּוַדַּאי אֵינָהּ רְאוּיָה לַעֲלוֹת, אַף־עַל־פִּי־כֵן זֶהוּ הַמַּעֲלָה שֶׁל בְּחִינַת 'תְּפִלָּה לְעָנִי' הַנַּ"ל שֶׁהִיא בָּאָה חֶצְיָהּ, כִּי אֵיךְ שֶׁהִיא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְרַחֵם וּמְקַבְּלָהּ, מֵאַחַר שֶׁמַּרְגִּישׁ עֲנִיּוּתוֹ וּמִתְגַּבֵּר לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׂוּחַ אֵיךְ שֶׁיָּכוֹל מִתּוֹךְ מְרִירוּת דִּמְרִירוּת עֲנִיּוּתוֹ וְדַלּוּתוֹ וְכוּ' וְכַנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁמְּסַיֵּם שָׁם: 'וְלֹא עוֹד אֶלָּא כָּל מִי שֶׁמַּקְרִיב אוֹתָהּ מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הוּא מַקְרִיב מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי בְּכָל זֶה גִּלּוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁדַּיְקָא תְּפִלָּה וְשִׂיחָה עֲנִיָּה וְדַלָּה כָּזֹאת מַגַּעַת עַד אֵין קֵץ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַזֵּק מִגְּרִיעוּת וַעֲנִיּוּת הַדַּעַת כָּזֶה, לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן עֲדַיִן לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כִּי זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. וְהוּא סוֹד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג עַד הֵיכָן רַחֲמָיו מַגִּיעִים, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ מֵהַצְּעָקָה וּתְפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּהַשִּׂיחָה הַנַּ"ל הַמּוּבָאָה לְעֵיל, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב: