עט

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם (אוֹת ז) עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים יט, ו) "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" - שֶׁהַצַּדִּיק רָץ בִּמְהִירוּת זֶה הַדֶּרֶךְ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל יוֹצְאִין מֵחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וּמִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר לָצֵאת מֵהֶם, תֵּכֶף רָץ הַצַּדִּיק "כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" וְכוּ' כַּנַּ"ל, וּמְתַקֵּן אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה זֶה צָרִיךְ לֵילֵךְ בַּזְּמַן שֶׁהָיָה נָזוּף וְכוּ', וַאֲזַי מַעֲלֶה אוֹתוֹ בִּבְחִינַת 'מִי עִם זֹאת עוֹלָה', אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר הַמִּדּוֹת כָּרָאוּי, אַדְּרַבָּא! קִלְקֵל הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶּׁקִּלְקֵל. כִּי הוּא רָץ וּמְדַלֵּג בְּכֹחוֹ עַל הַכֹּל, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ב, ח): "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת" וְכוּ', וּמַעֲלֵהוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'אִמָּא אוֹזְפַת מָאנְהָא לִבְרַתָּא' וְכוּ' כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁמְּזַכֵּהוּ לְגַלּוֹת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם, וּלְהַמְשִׁיךְ בְּלִבּוֹ הִתְנוֹצְצוּת אוֹר הָאֵין סוֹף, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּיתָא תַּתָּאָה וּבֵיתָא עִלָּאָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא בֵּרֵר הַמִּדּוֹת וְכוּ' כַּנַּ"ל. רַק הָעִקָּר שֶׁעַל כָּל פָּנִים יִהְיֶה לוֹ אֵיזֶה אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא קְצָת, עַל־יְדֵי שֶׁאוֹחֵז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק, וּמִתְיַגֵּעַ בְּכָל פַּעַם לִבְרֹחַ מֵהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְכוּ', שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן יב), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת (תְּהִלִּים מד, כג): "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" וְכוּ', בְּחִינַת (שָׁם פט, י): "בְּשׂוֹא גַלָּיו אַתָּה תְשַׁבְּחֵם" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: