וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת (בְּרָכוֹת כז:). כִּי תְּפִלַּת עַרְבִית הוּא מַה שֶּׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ - לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחֹשֶׁךְ שֶׁהוּא בְּתֹקֶף מְרִירַת הַגָּלוּת בְּגוּף וָנֶפֶשׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר בִּנְיַן בַּיִת הַשְּׁלִישִׁי שֶׁאָנוּ מְקַוִּים שֶׁיִּהְיֶה נִבְנֶה בִּזְכוּת יַעֲקֹב וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם כֵּן כְּשֶׁזֹּאת הַתְּפִלָּה שֶׁל עַרְבִית הִיא רְשׁוּת, אִם כֵּן מַה תִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ? וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר לְהִתְפַּלֵּל בַּלַּיְלָה? אַךְ יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה וְרָאָה עֹמֶק אֲרִיכַת הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, אֵיךְ הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַיֵּצֶר־הָרָע מִתְפַּשֵּׁט מְאֹד מְאֹד בִּכְלָל וּבִפְרָט שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֶשְׁכַת לַיְלָה כַּנַּ"ל, וְהוּא בְּעֹצֶם כֹּחוֹ תִּקֵּן שֶׁגַּם אָז נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׁוּב אֶל ה' שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית כַּנַּ"ל.
אֲבָל רָאָה שֶׁמֵּעֹצֶם מְרִירַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַקְּלִפּוֹת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד - אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן לְהַטִּיל עָלָיו חִיּוּב לְהִתְפַּלֵּל אָז, כִּי אָז בִּבְחִינַת תֹּקֶף מְרִירַת חֶשְׁכַת לַיְלָה, הוּא בִּבְחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר, בְּחִינַת יוֹנָה אִלֶּמֶת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לט, י): "נֶאֱלַמְתִּי לֹא אֶפְתַּח פִּי", בְּחִינַת (שָׁם לט, ג): "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" וְכוּ', שֶׁזֶּה נֶאֱמַר עַל זְמַן הַגָּלוּת, עַד שֶׁלּוּלֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּחִינַת יַעֲקֹב - כְּבָר הָיוּ הַכֹּל מִתְיָאֲשִׁים לְגַמְרֵי מִלְּהִתְפַּלֵּל וְלָשׁוּב אָז בְּהִתְפַּשְּׁטוּת תְּהוֹמוֹת רָעִים וְכוּ' כָּאֵלֶּה. וְזֶה תִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים כִּי מִמֶּנּוּ יָצְאוּ כֻּלָּם, שֶׁבְּעֹצֶם כֹּחוֹ תִּקֵּן תַּקָּנוֹת נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד, בְּעֵת שֶׁלָּן שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא, וְיָרַד לְמָקוֹם שֶׁיָּרַד, בְּעֵת שְׁנָתוֹ, וּמִשָּׁם עָלָה לַמָּקוֹם שֶׁעָלָה, עַד שֶׁתִּקֵּן שֶׁאֲפִלּוּ בְּחֶשְׁכַת לַיְלָה וַאֲפֵלָה מַמָּשׁ - יִתְעוֹרֵר הָאָדָם בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהִתְפַּלֵּל וְלָשׁוּב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יִתְיָאֵשׁ מִן הַתְּפִלָּה וְהַצְּעָקָה לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר אַדְמוֹ"ר זַ"ל וְאָמַר: 'רַק שֶׁלֹּא יִתְיָאֵשׁ מִן הַצְּעָקָה וְהַתְּפִלָּה!' [אַבִּי מֶע אִיז זִיךְ נִיט מְיָאֵשׁ פוּן שְׁרַיֶיאן, מֶע שְׁרַייט מֶע בֵּייט וְכוּ' (הָעִקָּר שֶׁלֹּא מִתְיָאֲשִׁים מִלִּצְעֹק, צוֹעֲקִים וּמְבַקְּשִׁים)] (שִׂיחוֹת הָרַ"ן סִימָן ג), וְאָז הַכֹּל מִתְהַפֵּךְ לְטוֹבָה וְכוּ'.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, כִּי קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב הַמֻּשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁבָּא מִזַּרְעוֹ, הוּא בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת רָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ז' תִּנְיָנָא). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִיכָה ז, כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", בְּחִינַת (תְּהִלִּים כד, ו): "מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה", עַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּעֹצֶם כֹּחוֹ, הִכְנִיס בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶּה, שֶׁהֵם עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁגַּם עַתָּה בִּמְרִירוּת הַגָּלוּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה - יִסְתַּכֵּל כָּל אֶחָד עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, עַד שֶׁכָּל אֶחָד יִתְחַזֵּק מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין טוֹבִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת (שָׁם קיט, נה): "זָכַרְתִּי בַלַּיְלָה שִׁמְךָ ה'", בְּחִינַת (שָׁם עז, ז): "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי", מַה יִּהְיֶה הַסּוֹף וְהַתַּכְלִית מִמֶּנִּי ?! בְּחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ג, א): "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי" - שֶׁיִּתְחַזֵּק גַּם אָז לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אֶת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי שֶׁהִיא קְדֻשַּׁת יַהֲדוּתוֹ, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְצֹא, בְּחִינַת "בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו", אַף־עַל־פִּי־כֵן "אָקוּמָה נָא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת" וְכוּ'.
וְזֶה עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁגַּם בְּתֹקֶף חֶשְׁכַת לַיְלָה בְּחִינַת אֲרִיכַת הַגָּלוּת - נְבַקֵּשׁ וּנְחַפֵּשׂ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים מְאֹד, עַד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִמֵּילָא יִתְחַזֵּק לִפְתֹּחַ פִּיו בְּדִבּוּרֵי תְּפִלָּה גַּם אָז, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים לט, ג־ד): נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר, חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי. וּבֶאֱמֶת בְּחִינַת דֶּרֶךְ זֶה, הוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה תָּמִיד, וְזֶה עִקַּר הָעֵצָה לִתְפִלָּה וְשִׂיחָה וְהִתְבּוֹדְדוּת [וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (הִלְכוֹת גְּזֵלָה, הֲלָכָה ה', אוֹת כג)]. כִּי בֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי רְצוֹנוֹת טוֹבִים וְכִסּוּפִים וְכוּ'. וְזֶה בְּחִינַת 'אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע' וְכוּ' (אָבוֹת ב, יג). רַק שֶׁאַף־עַל־פִּי־כֵן בְּהֶכְרֵחַ לְתַקֵּן תְּפִלּוֹת שֶׁיִּהְיוּ חוֹבָה בִּשְׁבִיל הַהֲמוֹן עַם, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא יִתְפַּלְּלוּ כְּלָל. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁהוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ עַד הַסּוֹף, עַד עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, הוּא עָסַק בְּעִקַּר הַתִּקּוּן - שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת. שֶׁגַּם בְּעֹמֶק הַחֹשֶׁךְ הִכְנִיס לְבַל יִתְיָאֵשׁ מִן הַתְּפִלָּה, רַק יִתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֵעַצְמוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּרְשׁוּתוֹ וּרְצוֹנוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּפִלָּה, כַּנַּ"ל.
כִּי יַעֲקֹב נִקְרָא עַל שֵׁם הֶעָקֵב וְהַסּוֹף, בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כה, כו): "וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו", שֶׁהוּא אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו, שֶׁשָּׁם יֵשׁ נְשָׁמוֹת וְנִיצוֹצוֹת הַנְּפוּלִין שֶׁנָּפְלוּ מְאֹד עַד הֶעָקֵב, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת רֹב הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת אֵלּוּ, שֶׁהֵם בְּחִינַת עִקְבוֹת מְשִׁיחָא, כַּמּוּבָן בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל (סֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים פֶּרֶק לב). וּבֶאֱמֶת הֵם נְשָׁמוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד, רַק שֶׁנָּפְלוּ וְיָרְדוּ מְאֹד, כַּמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּסֵפֶר הַגִּלְגּוּלִים. וְיַעֲקֹב אָחַז בַּעֲקֵב עֵשָׂו, שֶׁלֹּא לְהַנִּיחוֹ לִגְמֹר רְצוֹנוֹ הָרַע, חַס וְשָׁלוֹם לִכְבֹּשׁ אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַק יוֹצִיאֵם בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל וְיַעֲלֵם לְמַעְלָה עַד הָרֹאשׁ, וְזָכָה לְנַצֵּחַ הַמִּלְחָמָה עַד שֶׁנִּקְרָא 'יִשְׂרָאֵל' - "כִּי שָׂרִיתָ" וְכוּ' (בְּרֵאשִׁית לב, כט), שֶׁהוּא בְּחִינַת 'לִי רֹאשׁ' - שֶׁהֶעֱלָם מֵהֶעָקֵב עַד הָרֹאשׁ, בִּבְחִינַת יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן מִתְאָרֵךְ הַגָּלוּת מְאֹד. כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתָם בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל־יְדֵי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כַּנַּ"ל.
עַל־כֵּן הִתְיַגֵּעַ מְאֹד עַד שֶׁהֶעֱמִיד מִטָּה שְׁלֵמָה שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ צַדִּיקִים נוֹרָאִים כָּאֵלּוּ בְּכָל דּוֹר, שֶׁהֵם בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת מָשִׁיחַ. עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְהַכְנִיס בְּיִשְׂרָאֵל הִתְחַזְּקוּת, אֲפִלּוּ בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא בְּעֹצֶם יְרִידָתָם - שֶׁגַּם מִשָּׁם אַל יִתְיָאֲשׁוּ מִן הָרַחֲמִים וְיִתְחַזְּקוּ בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים טוֹבִים, עַד שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לִזְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּפִלַּת עַרְבִית רְשׁוּת שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ. וְזֶהוּ בְּוַדַּאי תִּקּוּן גָּדוֹל, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא עֲדַיִן רְשׁוּת, כִּי לוּלֵא תִּקּוּנוֹ כְּבָר הָיוּ מִתְיָאֲשִׁים עַצְמָן אָז מִן הַתְּפִלָּה לְגַמְרֵי, מֵעֹצֶם מְרִירַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַיֵּצֶר־הָרָע וְהַקְּלִפּוֹת כַּנַּ"ל, אֲבָל עַתָּה בְּכֹחוֹ הִכְנִיס בָּנוּ לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן גַּם אָז, וְכַנַּ"ל: