ליקוטי מוהר״ן · תִּנְיָנָא · ז

כִּי עִקַּר הָרַחֲמָנוּת הוּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם, בַּעֲווֹנוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי זֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִכָּל מִינֵי רַחֲמָנוּת, כִּי כָל הַיִּסּוּרִים הַקָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים כְּלָל כְּנֶגֶד הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, זֶהוּ מַשּׂאוֹי כָּבֵד מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד הַזֶּה, בִּבְחִינַת: כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי (תהלים לח). כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, מֵאַיִן הֵם לְקוּחִים, וְיוֹדֵעַ רוּחָנִיּוּת וְדַקּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל – הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם רְחוֹקִים לְגַמְרֵי מֵעָווֹן, וְאֵין עָווֹן שַׁיָּךְ לָהֶם כְּלָל כְּלָל לֹא, לְפִי גֹּדֶל קְדֻשָּׁתָם מִשָּׁרְשָׁם וְגֹדֶל דַּקּוּתָם וְרוּחָנִיּוּתָם, וְעַל־כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְמַשּׂאוֹי כְּנֶגֶד הַמַּשׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלַן. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִסּוּרִים, אִם אֵין בָּהֶם עֲווֹנוֹת, אֵינָם נֶחֱשָׁבִים לְיִסּוּרִים כְּלָל. וְזֶה בְּחִינַת (שבת נה): אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן, שֶׁכְּשֶׁאֵין בָּהֶם עָווֹן, אֵינָם יִסּוּרִים כְּלָל, כִּי עִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם רַק כְּשֶׁנּוֹפְלִים בַּעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְזֶהוּ עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, לְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְהוֹצִיאָם מֵהַמַּשּׂאוֹי הַכָּבֵד שֶׁל עֲווֹנוֹת. וְעַל־כֵּן מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּכָל עֵת שֶׁנָּפְלוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֵיזֶה עָווֹן, הָיָה מוֹסֵר נַפְשׁוֹ עֲלֵיהֶם וְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, כְּגוֹן בַּמְרַגְּלִים וְכַיּוֹצֵא, כִּי יָדַע, שֶׁלְּפִי קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וְדַקּוּתָם, הֵם רְחוֹקִים מֵעָווֹן וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לִשָּׂא כְּלָל הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד שֶׁל עָווֹן כַּנַּ”ל.

וּבֶאֱמֶת, מֵהֵיכָן בָּאִים לַעֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רַק עַל־יְדֵי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, כִּי אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא־אִם־כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת (סוטה ג), וְזֶהוּ הָרַחֲמָנוּת הַגָּדוֹל מִן הַכֹּל, שֶׁצְּרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת, בִּבְחִינַת (תהלים מא): אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל. כִּי אֵין עָנִי אֶלָּא מִן הַדַּעַת (נדרים מא), וּצְרִיכִין לְרַחֵם עָלָיו לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת:

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִסְתַּלֵּק, וְהַנְּשָׁמָה עוֹלָה וּמִתְדַּבֶּקֶת בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלָה, בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, אֵין זֶה תַּכְלִית וּשְׁלֵמוּת, שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה רַק דְּבוּקָה לְמַעְלָה, רַק עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת שֶׁל הַנְּשָׁמָה הִיא, שֶׁבְּעֵת שֶׁהִיא לְמַעְלָה תִּהְיֶה לְמַטָּה גַּם־כֵּן. עַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיַּשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה, בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה גַּם־כֵּן בְּעֵת שֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ב”ב קטז): אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. כִּי הַתַּלְמִיד מְקַבֵּל דַּעַת הָרַב. גַּם הַבֵּן, בְּוַדַּאי אֵין מַעֲלָה כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן רָשָׁע, חַס וְשָׁלוֹם, וְהָעִקָּר לְהַשְׁאִיר בֵּן שֶׁיִּהְיֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד גַּם־כֵּן, שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ. וּלְאִידָךְ מָאן־דְּאָמַר דַּי בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם, עַל־כֵּן דַּי גַּם בְּתַלְמִיד לְבַד, כִּי זֶהוּ עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה גַּם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת, כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה עוֹלָה לְמַעְלָה. כִּי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ קְצָת בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הוּא יוֹדֵעַ שֶׁעִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק שֶׁאֲנַחְנוּ מֵעוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל נְגַדֵּל וּנְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶהוּ עִקַּר הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וְאָבִיתָ תְהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר מִקְּרוּצֵי חֹמֶר וְכוּ’. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ לוֹ שְׂרָפִים וְחַיּוֹת וְאוֹפַנִּים וְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁהֵם עוֹבְדִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁלּוֹ – כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל עוֹלָם הַשָּׁפָל הַזֶּה. וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֵר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה, שֶׁיָּאִיר בִּבְנֵי עוֹלָם הַזֶּה הַשָּׁפָל, כִּי כְּשֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ לְמַטָּה עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ נִשְׁאָר בָּעוֹלָם:

וְכָל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם זֹאת, לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים. כִּי כְּשֶׁשְּׁנַיִם מְדַבְּרִים יַחַד בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם, אֲזַי כְּשֶׁאֶחָד מֵאִיר לַחֲבֵרוֹ בְּאֵיזֶה דִּבּוּר, נֶחְשָׁב חֲבֵרוֹ אֶצְלוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד. וְלִפְעָמִים נַעֲשֶׂה לְהֶפֶךְ, דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁאַחַר־כָּךְ הוּא מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דִּבּוּר, אֲזַי נַעֲשֶׂה הוּא בִּבְחִינַת תַּלְמִיד לְגַבֵּי חֲבֵרוֹ. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לִזָּהֵר לְהִשְׁתַּדֵּל וְלַעֲסֹק בָּזֶה, כִּי לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ (ישעיה מה). כִּי צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי־אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית א): וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, כִּי זֶה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, כְּשֶׁהָעוֹלָם מְמֻלָּא מִבְּנֵי־אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, כִּי מִי שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת, אֵינוֹ אָדָם כְּלָל כַּנַּ”ל.

[הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם מְצֻוֶּה לְהַעֲמִיד בָּנִים בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כֵּן הוּא מְצֻוֶּה לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם בְּבָנָיו וּבְתַלְמִידִים, כִּי זֶה עִקַּר הַמִּצְוָה, שֶׁמְּצֻוֶּה לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת לְקִיּוּם הָעוֹלָם, כִּי הָעִקָּר – לְהַעֲמִיד תּוֹלָדוֹת מִמִּין בְּנֵי־אָדָם דַּוְקָא, וְלֹא מִין בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בִּדְמוּת אָדָם. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין מֵאִיר הַדַּעַת בִּבְנֵי־אָדָם, וְאֵינָם יוֹדְעִים וּמַרְגִּישִׁים אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ, אֵינָם בִּכְלַל בְּנֵי־אָדָם, מֵאַחַר שֶׁאֵין בָּהֶם דַּעַת לָדַעַת אֶת ה’, שֶׁזֶּה עִקַּר גֶּדֶר הָאָדָם, וְעַל־כֵּן נֶחְשָׁב הָעוֹלָם כְּתֹהוּ וָבֹהוּ, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: לֹא תֹהוּ בְּרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. כִּי צְרִיכִין לְיַשֵּׁב אֶת הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה מְיֻשָּׁב הָעוֹלָם מִבְּנֵי־אָדָם דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ מִבְּנֵי דֵּעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶהוּ גַּם־כֵּן מִצְוַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. שֶׁצְּרִיכִין לְמַלֹּאת אֶת הָאָרֶץ בִּבְנֵי־אָדָם, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם מְצֻוֶּה שֶׁיְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם כְּדֵי לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּה עִקַּר יִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי־אָדָם, הַיְנוּ מִבְּנֵי דֵעָה, שֶׁיּוֹדְעִין אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ”ל.]

עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לַעֲסֹק בָּזֶה – לְהַכְנִיס דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם בַּחֲבֵרוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ בְּחִינַת תַּלְמִיד אֶצְלוֹ, וַאֲזַי, כְּשֶׁיִּמְלְאוּ יָמָיו וְיַגִּיעַ זְמַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ, אֲזַי יִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדִּבּוּר שֶׁהִכְנִיס בַּחֲבֵרוֹ, וְיִהְיֶה נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ קַיָּם בְּזֶה הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ – חַד אָמַר בֵּן, וְחַד אָמַר תַּלְמִיד. נִמְצָא, כְּשֶׁנִּשְׁאָר בֵּן אוֹ תַּלְמִיד אַחֲרָיו, אֲזַי יֵשׁ חֲלִיפוֹת לָמוֹ, הַיְנוּ כִּי יֵשׁ לוֹ חֲלִיפִין, מֵאַחַר שֶׁנִּשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד כַּנַּ”ל.

כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, וּכְשֶׁנִּשְׁאָר הַדַּעַת אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ הוּא מַמָּשׁ נִשְׁאָר קַיָּם בָּעוֹלָם. וְזֶה “חֲלִיפוֹת” – רָאשֵׁי־תֵבוֹת: פִּ’י יְ’דַבֶּר חָ’כְמוֹת וְ’הָגוּת לִ’בִּי תְ’בוּנוֹת (תהלים מט). כִּי עִקָּר הוּא הַדַּעַת, שֶׁהוּא בְּחִינַת: פִּי יְדַבֶּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַהַשְׁאָרָה וְהַחֲלִיפוֹת שֶׁנִּשְׁאָר מִן הָאָדָם אַחֲרָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהָיָה מְדַבֵּר חָכְמָה וּתְבוּנָה עִם חֲבֵרוֹ וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת אֱמֶת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם כַּנַּ”ל. וְעַל־כֵּן פִּ’י יְ’דַבֶּר חָ’כְמוֹת וְ’הָגוּת לִ’בִּי תְ’בוּנוֹת, רָאשֵׁי־תֵבוֹת “חֲלִיפוֹת”, כִּי זֶה עִקַּר הַחֲלִיפוֹת וְהַהַשְׁאָרָה כַּנַּ”ל:

וּבֶאֱמֶת בֵּן וְתַלְמִיד הוּא כֻּלּוֹ חָד. כִּי הַבֵּן הוּא גַּם־כֵּן תַּלְמִיד כַּנַּ”ל, וְגַם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין צט: וע”ש גם בדף יט): כָּל הַמְלַמֵּד בֶּן חֲבֵרוֹ תּוֹרָה, כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ. כִּי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַגּוּף שֶׁל הַתַּלְמִיד גַּם־כֵּן, כִּי מִקֹּדֶם לֹא הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דַּעַת וְלֹא הָיָה רַק דְּמוּת אָדָם, נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁלָּמַד עִמּוֹ תּוֹרָה וְהִכְנִיס בּוֹ דַּעַת, עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשָׂה אָדָם, עַל־כֵּן נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ מַמָּשׁ, עַל־כֵּן גַּם הַתַּלְמִיד הוּא בְּחִינַת בֵּן:

אָמְנָם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם כַּנַּ”ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין. וְגַם כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ, כִּי לִפְעָמִים מְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ, וְתֵכֶף וּמִיָּד עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ הַדִּבּוּר מִלֵּב חֲבֵרוֹ, וְאֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ כְּלָל. עַל־כֵּן צָרִיךְ לָזֶה יִרְאַת־שָׁמַיִם, כִּי מִי שֶׁיִּרְאַת־חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ, חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת (אבות פ”ג), הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ קִיּוּם לִדְבָרָיו אֵצֶל חֲבֵרוֹ. נִמְצָא, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַכְנִיס דַּעַת בַּחֲבֵרוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו. וְזֶהוּ: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹקִים (תהלים נה). הַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו עַל־יְדֵי בֵּן אוֹ תַּלְמִיד, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֲלִיפוֹת כַּנַּ”ל, זֶה סִימָן שֶׁלֹּא יָרְאוּ אֱלֹקִים, כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה נִשְׁאָר דַּעְתּוֹ אַחֲרָיו כַּנַּ”ל:

וְעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁעוֹסְקִים לְדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ לְהַכְנִיס בּוֹ דַּעַת וְיִרְאַת־שָׁמַיִם וּלְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים כַּנַּ”ל, עַל־יְדֵי־ זֶה נִכְנָסִין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁזּוֹכֶה לְהָבִין וְלֵידַע מַה שֶּׁלֹּא הָיָה מֵבִין וְיוֹדֵעַ מִתְּחִלָּה. כִּי מַה שֶּׁאָדָם מֵבִין וּמַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ, זֶה בְּחִינַת פְּנִימִי, כִּי זֶה הַשֵּׂכֶל נִכְנָס לְתוֹךְ שִׂכְלוֹ. אֲבָל מַה שֶּׁאֵין יָכוֹל לִכָּנֵס לְתוֹךְ שִׂכְלוֹ, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין, זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים, כִּי זֶה הַדָּבָר מַקִּיף סְבִיבוֹת שִׂכְלוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּפְנִים בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָבִין זֹאת, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף אֶצְלוֹ. וּכְשֶׁעוֹסֵק לְדַבֵּר עִם בְּנֵי־אָדָם, וּמַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, נִמְצָא שֶׁנִּתְרוֹקֵן מֹחוֹ מֵהַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁהָיָה לוֹ, אֲזַי עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף לִפְנִים, כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְרוֹקֵן שִׂכְלוֹ עַל־יְדֵי שֶׁהִכְנִיס דַּעְתּוֹ בַּחֲבֵרוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס הַמַּקִּיף לִפְנִים, וְזוֹכֶה לְהָבִין בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף, דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין מִתְּחִלָּה כַּנַּ”ל:

וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בְּמַקִּיפִים, כִּי מַה שֶּׁמַּקִּיף לָזֶה, הוּא בְּחִינַת פְּנִימִי אֵצֶל חֲבֵרוֹ שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ, וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה. וְיֵשׁ שֵׂכֶל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף לָזֶה, וְאֵצֶל אַחֵר זֶה הַשֵּׂכֶל הוּא נָמוּךְ אֲפִלּוּ מִבְּחִינַת פְּנִימִי, מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, וְעַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר אֶחָד עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת־שָׁמַיִם וּמַכְנִיס בּוֹ דַּעְתּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס מַקִּיף שֶׁלּוֹ לִפְנִים כַּנַּ”ל. וְכֵן לְמַעְלָה מַעְלָה, שֶׁכָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ נִכְנָס מַקִּיף שֶׁלּוֹ לִפְנִים, עַל־יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ וְתַלְמִידוֹ וּמַכְנִיס בּוֹ דַּעְתּוֹ כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ (דברים ל): כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד – הַיְנוּ לְקָרֵב אֵלֶיךָ הַדָּבָר שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מְאֹד, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם נֶעְלָמִים וּרְחוֹקִים מְאֹד מִן הָאָדָם, וּלְקָרְבָם אֵלֶיךָ לְהַכְנִיסָם בִּפְנִים – זֶה תָּלוּי בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ. בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ זֶה בְּחִינַת: פִּי יְדַבֶּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת. הַיְנוּ שֶׁיְּגַלֶּה חָכְמָתוֹ וּתְבוּנָתוֹ לְתַלְמִידָיו כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: לַעֲשׂוֹתוֹ – בְּחִינַת כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ הַנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְהַכְנִיס וּלְקָרֵב הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מְאֹד, לְהַכְנִיסָם לִפְנִים, כַּנַּ"ל:

וּלְמַעְלָה מִן הַכֹּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁזֶּה הָרַבִּי וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר עוֹסֵק לְדַבֵּר עִם תַּלְמִידָיו וּמַכְנִיס בָּהֶם דַּעְתּוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָסִים הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ לִפְנִים. וְהַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים, כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ (קידושין לט: חולין קמב), כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה, הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ נֶגֶד רֶגַע אֶחָד, שֶׁל עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ. וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, רַק סֵדֶר הַזְּמַנִּים שֶׁיֵּשׁ שָׁם הֵם בְּחִינַת הַשָּׂגוֹת שֶׁל הַמַּקִּיפִים, שֶׁיֵּשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת יָמִים, וְיֵשׁ מַקִּיפִים שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁנִים, בְּחִינַת: תְּקוּפוֹת הַיָּמִים (שמואל–א א), תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים (שמות לד ודברי־ הימים–ב כד). וְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, הֵם בְּחִינַת סֵדֶר הַזְּמַנִּים שָׁם, וְהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים הַלָּלוּ, זֶה עִקַּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם.

וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה, כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע, כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, זֶה בְּחִינַת (תהלים לא): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, כִּי הֵם הֵם רַב טוּב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כֹּל. וְזֶהוּ: מָה רַב טוּבְךָ – מָה דַּיְקָא, כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, כִּי כֶּתֶר הוּא בְּחִינַת מַקִּיף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שופטים כ): כִּתְּרוּ אֶת בִּנְיָמִין וְכוּ’:

וְזֶה הֶחָכָם שֶׁזּוֹכֶה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת כֹּל, בְּחִינַת (ד”ה א כט): כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְתַרְגּוּמוֹ: דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא (זוהר בראשית לא ובתיקון כב). הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אוֹחֵז וּמְקַיֵּם שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת, עוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, שֶׁהֵם בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, כִּי הַצַּדִּיק וְהֶחָכָם הַנַּ”ל, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם, לְקַיֵּם אֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּבְחִינָתוֹ.

כִּי יֵשׁ דָּרֵי מַעְלָה וְיֵשׁ דָּרֵי מַטָּה, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן, בְּחִינַת שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַעְלָה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּלְהֶפֶךְ צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְדָרֵי מַטָּה, שֶׁאַדְּרַבָּא, מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ (ישעיה ו). כִּי יֵשׁ שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁהֵם בְּנֵי־אָדָם הַמֻּנָּחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, וְנִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְצָרִיךְ הַצַּדִּיק לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם, בִּבְחִינַת (שם כו): הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר, וּלְגַלּוֹת לָהֶם שֶׁה’ עִמָּם, וְהֵם סְמוּכִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְחַזְּקָם וּלְעוֹרְרָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עֲדַיִן הֵם אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּקְרוֹבִים אֵלָיו, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק, בְּחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, דְּאָחֵד בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, הַיְנוּ שֶׁהוּא אוֹחֵז וּמְקַיֵּם שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת: עוֹלָם הָעֶלְיוֹן הוּא אוֹחֵז וּמְקַיֵּם בִּבְחִינַת מָה, בְּחִינַת אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, וְעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן הוּא מְקַיֵּם בִּבְחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ.

[וְעַיֵּן לְקַמָּן (סי’ סח), שָׁם מְבֹאָר גַּם־כֵּן עִנְיָן זֶה בְּבֵאוּר יוֹתֵר קְצָת. וְהַכְּלָל – שֶׁהַצַּדִּיק, עִקַּר שְׁלֵמוּתוֹ – כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, דְּהַיְנוּ, שֶׁיֵּדַע אֵיךְ לְדַבֵּר וְלִלְמֹד וּלְהָאִיר בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד, בְּדָרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, בָּעֶלְיוֹנִים וּבַתַּחְתּוֹנִים, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁהֵם בְּחִינַת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, הַיְנוּ שֶׁלְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, בְּנֵי עֲלִיָּה, בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כֹּחַ לְהַצַּדִּיק לְהַרְאוֹת לָהֶם וּלְגַלּוֹת לָהֶם, שֶׁעֲדַיִן אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ וְכוּ’. וְזֶה הַלִּמּוּד וְהַהַשָּׂגָה הוּא צָרִיךְ לְהָאִיר וּלְהַכְנִיס בְּהַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה. וּלְהֶפֶךְ, יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁמֻּנָּחִים בַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, עַד שֶׁהָיוּ מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָן לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְבָר אָבַד נִצְחָם וְתוֹחַלְתָּם מֵה’ – צָרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְיָאֲשִׁין עַצְמָן בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וּלְהַרְאוֹת לָהֶם וּלְהָאִיר בָּהֶם, כִּי עֲדַיִן ה’ עִמָּם וְאֶצְלָם וְקָרוֹב לָהֶם, וַאֲפִלּוּ בְּתוֹךְ הָאָרֶץ מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ אִם נָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, אַף־עַל־פִּי־כֵן שָׁם דַּיְקָא נִמְצָא כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת כֹּל, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק וְכוּ’, כַּנַּ”ל]:

גַּם זֶה הַחֲכַם־הַדּוֹר הַנַּ”ל צָרִיךְ לֵידַע אֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם וְאֵיזֶה מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַמְשִׁיכָם, וּבִשְׁבִיל זֶה יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין רַשָּׁאִים לְגַלּוֹתָם בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים, כִּי אִם יְגַלֶּה אוֹתָן הַדְּבָרִים, יִכָּנְסוּ מַקִּיפִים אֲחֵרִים בְּתוֹךְ שִׂכְלוֹ כַּנַּ”ל, וְלִפְעָמִים אֵין צָרִיךְ לְקַבֵּל אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁהָרַב מְדַבֵּר עִם תַּלְמִידוֹ אֵיזֶה פְּשָׁט בְּגמפ”ת [גְּמָרָא, פֵּרוּשׁ, תּוֹסָפוֹת], וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו הוּא בָּא עַל אֵיזֶה קֻשְׁיָא, וְאוֹתוֹ הַקֻּשְׁיָא הָיָה בִּתְחִלָּה בִּבְחִינַת מַקִּיף אֶצְלוֹ, כִּי לֹא יָדַע מִמֶּנָּה בִּתְחִלָּה, וְתֵכֶף כְּשֶׁנּוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ זֹאת הַקֻּשְׁיָא, הוּא אוֹמְרָהּ בִּפְנֵי תַּלְמִידוֹ, וּבְתוֹךְ כָּךְ כְּשֶׁמַּסְבִּיר לוֹ הַקֻּשְׁיָא, נוֹפֵל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, נִמְצָא שֶׁחוֹזֵר וּמַשִּׂיג מַקִּיף אַחֵר, שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, וַאֲזַי אוֹמֵר גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אַךְ כְּשֶׁמְּגַלֶּה גַּם הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, אֲזַי נִכְנָס בּוֹ עוֹד מַקִּיף אַחֵר, וְאָז עַל־יְדֵי־זֶה הַשֵּׂכֶל שֶׁבָּא עָלָיו עַתָּה, הָדְרָא קֻשְׁיָא לְדוּכְתָּא, וְאַדְּרַבָּא, עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁגִּלָּה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, דְּהַיְנוּ שֵׂכֶל חָדָשׁ, עַל־יְדֵי־זֶה חָזְרָה הַקֻּשְׁיָא לִמְקוֹמָהּ בְּיֶתֶר עֹז, כִּי עַתָּה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה.

כְּמוֹ־כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת, שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם, כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד, יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ, שֶׁעַל־יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה, עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ, נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן אִם לֹא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם, כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ”ל. עַל־כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג, וְלֹא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהַשִּׂיג:

וְזֶה בְּחִינוֹת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לַמָּרוֹם, מְצָאוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁהָיָה קוֹשֵׁר כְּתָרִים לָאוֹתִיּוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. מִי מְעַכֵּב עַל יָדְךָ. אָמַר לוֹ: עָתִיד אֶחָד לַעֲמֹד, וַעֲקִיבָא בֶּן יוֹסֵף שְׁמוֹ, שֶׁיִּהְיֶה דּוֹרֵשׁ עַל כָּל קוֹץ וָקוֹץ תִּלֵּי תִּלִּין שֶׁל הֲלָכוֹת. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. רָאוּי שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ. אָמַר לוֹ: שְׁתֹק. כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה (מנחות כט:). וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מָה אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁתֹק וְכוּ’, הֲלֹא כְּבָר אָמַר הַקֻּשְׁיָא, וּמַה זּוֹ שְׁתִיקָה, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר הִקְשָׁה מַה שֶּׁהִקְשָׁה. אַךְ תֵּכֶף כְּשֶׁאָמַר מֹשֶׁה הַקֻּשְׁיָא, נָפַל בְּשִׂכְלוֹ תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא, אַךְ אִם הָיָה אוֹמֵר אֶת הַתֵּרוּץ, הָיָה נִכְנָס בּוֹ מַקִּיף אַחֵר, וְהָיָה בָּא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה וּרְחָבָה מִבַּתְּחִלָּה, עַל־כֵּן אָמַר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ “שְׁתֹק” עַל הַתֵּרוּץ, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתֹּק וְלֹא יְגַלֶּה אֶת הַתֵּרוּץ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עַל קֻשְׁיָא יוֹתֵר חֲזָקָה מִבַּתְּחִלָּה. וְזֶהוּ: כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, הַיְנוּ שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁמְּגַלִּין אֶת הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי, אֲזַי עוֹלֶה בְּמַחֲשָׁבָה שֵׂכֶל אַחֵר חָדָשׁ, כִּי נִכְנָס מַקִּיף אַחֵר לִפְנִים, וְעַל־כֵּן צְרִיכִין לִשְׁתֹּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְמַקִּיפִים שֶׁאֵין צְרִיכִין לְהַשִּׂיגָם כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה*, כַּנַּ”ל:

*משֶׁה הָיָה לְמַעְלָה מִן הַמַּחֲשָׁבָה לְכָך הָיָה יוֹדֵעַ אֶת הַתֵּרוּץ כִּי הִשִּׂיג בְּחִינַת סִתְרֵי [כִּתְרֵי] אוֹתִיּוֹת וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים, ‏כִּי לא בֵּאֵר הֵיטֵב עִנְיָן זֶה (כ"ה בדפוס הראשון שנדפס ע"י מוהרנ"ת ז"ל)

וְזֶה פֵּרוּשׁ: הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין, וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה (אבות פ”א). הֱווּ מְתוּנִים בַּדִּין – זֶה בְּחִינַת שֶׁצָּרִיךְ הֶחָכָם הַנַּ”ל לִהְיוֹת לוֹ מְתִינוּת, לֵידַע אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלִּפְנֵי בְּחִינַת דָּרֵי מַעְלָה יְגַלֶּה לָהֶם הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’. וְלִפְנֵי דָּרֵי מַטָּה יְגַלֶּה הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת דִּין, בְּחִינַת מִשְׁפָּט, בְּחִינַת (תהלים עה): כִּי אֱלֹהִים שׁוֹפֵט, זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים – שֶׁהַגְּבוֹהִים הוּא צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל, לְהַרְאוֹת לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַקְּטַנִּים, בְּחִינַת שׁוֹכְנֵי עָפָר, צָרִיךְ לְהָרִים, לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ, כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: וְהַעֲמִידוּ תַּלְמִידִים הַרְבֵּה – כִּי כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַשָּׂגָה כָּזוֹ, לְהָאִיר בִּגְדוֹלִים וּקְטַנִּים וְכוּ' כַּנַּ"ל, בְּוַדַּאי יַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, כִּי כֻּלָּם צְרִיכִים אֵלָיו, כִּי יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לִלְמֹד עִם כֻּלָּם כַּנַּ"ל.

וְזֶהוּ: וַעֲשׂוּ סְיָג לַתּוֹרָה – בְּחִינַת (אבות פ"ג): סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה. כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו, לִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנַּ”ל. כִּי עַל־יְדֵי שֶׁזּוֹכֶה לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הַרְבֵּה, עַל־יְדֵי־זֶה הוּא זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַמַּקִּיפִים, דְּהַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיג וּמֵבִין מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג מִתְּחִלָּה, עַל־כֵּן הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו וְלִשְׁתֹּק לִפְעָמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְנֹס בְּמַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם כַּנַּ”ל:

וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בְּחִינוֹת שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, דְּהַיְנוּ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, הֵם בְּחִינוֹת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן וְהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת תַּלְמִיד, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד כֻּלּוֹ חָד כַּנַּ”ל, כִּי הַבֵּן הוּא גַּם־כֵּן תַּלְמִיד, כַּנַּ”ל, וְהַתַּלְמִיד הוּא גַּם־כֵּן בְּחִינַת בֵּן, כִּי נֶחְשָׁב כְּאִלּוּ עֲשָׂאוֹ כַּנַּ”ל, אַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין בֵּן לְתַלְמִיד, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא תַּלְמִיד הוּא בְּמַעֲלָה יְתֵרָה מִתַּלְמִיד לְבַד, כִּי הַבֵּן הוּא כֻּלּוֹ נִמְשָׁךְ מִן הָאָב, מֵרֹאשׁוֹ עַד רַגְלוֹ, וְאֵין בּוֹ שׁוּם שַׂעֲרָה שֶׁאֵינָהּ נִמְשֶׁכֶת מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַבֵּן גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּמַעֲלָה מֵהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד.

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לִשְׁאָר נְבִיאִים, כִּי מֹשֶׁה רָאָה בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה, וְהֵם רָאוּ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה (יבמות מט:), שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַחִלּוּק שֶׁבֵּין הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה לְהַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהֵם בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. כִּי מֹשֶׁה הִשִּׂיג בְּחִינַת (שמות לג): כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי, זֶה בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַעְלָה, בְּחִינַת בֵּן. וִישַׁעְיָה, שֶׁהָיָה בְּמַדְרֵגָה קְטַנָּה מִמֹּשֶׁה, אָמַר (ישעיה ו): וָאֶרְאֶה אֶת ה’ – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיָּדַע יְשַׁעְיָה שֶׁיֵּשׁ הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת מָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָמַר לְפִי מַדְרֵגָתוֹ, שֶׁהוּא הָיָה בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’.

נִמְצָא, שֶׁבֵּן וְתַלְמִיד הֵם בְּחִינוֹת דָּרֵי מַעְלָה וְדָרֵי מַטָּה, הַיְנוּ הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית מַה פִּשְׁפַּשְׁתְּ, בְּחִינַת: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַעְלָה. וְהַשָּׂגָה שֶׁל מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתַּלְמִיד, הַשָּׂגַת דָּרֵי מַטָּה, כִּי הַבֵּן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ כֻּלּוֹ מִמֹּחַ הָאָב, עַל־כֵּן זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת אָבִיו מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, שֶׁהוּא הַהַשָּׂגָה שֶׁל הָרַבִּי וְהֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר כַּנַּ”ל. אֲבָל הַתַּלְמִיד אֵין מְקַבֵּל רַק בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

וְצָרִיךְ לִכְלֹל הָעוֹלָמוֹת, עֶלְיוֹן בַּתַּחְתּוֹן וְתַחְתּוֹן בָּעֶלְיוֹן, שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן כָּלוּל מִבְּחִינַת תַּלְמִיד, וְכֵן הַתַּלְמִיד יִהְיֶה כָּלוּל מִבְּחִינַת בֵּן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם יִרְאָה. כִּי הַבֵּן, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, וְאִם־כֵּן לֹא יִהְיֶה לוֹ יִרְאָה כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלָל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן כָּלוּל מִבְּחִינַת תַּלְמִיד, לְהַרְאוֹת לִבְחִינַת בֵּן גַּם־כֵּן קְצָת מֵהַהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַתַּלְמִיד, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה. וְכֵן הַתַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְאִם־כֵּן יוּכַל לְהִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לוֹ קְצָת מֵהַהַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת הַבֵּן, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל בִּמְצִיאוּת, וְיִהְיֶה לוֹ יִרְאָה:

וְעַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, עַל־יְדֵי־זֶה מִי שֶׁהוּא אִישׁ־חַיִל, וְאֵינוֹ הַהֶפֶךְ (שֶׁקּוֹרִין: רֹעַ־מַזָּל, שְׁלֵימַזָּל), הוּא יָכוֹל לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּאִיר לוֹ הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה, וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף מְאֹד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג, בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה, שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מָה הוּא רוֹצֶה. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קמה): וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. בְּעִתּוֹ זֶה בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן הַנַּ”ל, בְּחִינַת (במדבר כג): כָּעֵת יֵאָמַר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי שבת פ”ב): עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיִּהְיֶה מְחִצָּתָן לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת. מְחִצָּה זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם הַמְּחִצָּה שֶׁל הַשֵּׂכֶל, וְלֶעָתִיד יִהְיֶה מְחִצּוֹת הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַצַּדִּיקִים לְמַעְלָה מִמַּקִּיפִים שֶׁל מַלְאֲכֵי־הַשָּׁרֵת, וְאָז יִהְיֶה הַשָּׂגָתָם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מַה פָּעַל אֵל. וְזֹאת הַהֶאָרָה שֶׁל בְּחִינַת מָה, הוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַכֹּל, וְהוּא מִתְגַּלֶּה בְּעֵת הָאֲכִילָה, בִּבְחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ – בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה וְכוּ', בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת מָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל:

וּמַה שֶּׁמִּתְגַּלֶּה הֶאָרַת הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה דַּוְקָא – דַּע, כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לַחְגֹּר מָתְנָיו לִהְיוֹת מְפַרְנֵס, לִתֵּן פַּרְנָסָה לְהַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ־חַיִל, וְלֹא יִהְיֶה הַהֶפֶךְ, שֶׁקּוֹרִין: “רֹעַ־ מַזָּל” “שְׁלֵימַזָּל”, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כִּי כָל הַפַּרְנָסָה נִמְשָׁךְ מֵהַמַּלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמֶלֶךְ: (דניאל ד) אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְכוּ’ וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵּהּ, אַנְתְּ הוּא מַלְכָּא.

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַמַּלְכוּת. וְזֶה בְּחִינַת (רות ב): לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם – אֵין הֲלוֹם אֶלָּא מַלְכוּת (זבחים קב). כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מֶמְשָׁלָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, לְעֵת הָאֹכֶל, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהַבַּעַל חוֹגֵר מָתְנָיו נֶגֶד אִשְׁתּוֹ, וּמְחַיֵּב עַצְמוֹ לְפַרְנָסָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּכְּתֻבָּה: וַאֲנָא אֶפְלַח וְאוֹקִיר וְאֵזוֹן וְכוּ’, אָז נוֹתְנִים לוֹ קְצָת מֶמְשָׁלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ג): וְהוּא יִמְשֹׁל בָּךְ. כִּי עַל־יְדֵי הַמֶּמְשָׁלָה הוּא יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל.

וְכֵן כָּל הַשָּׂרִים – כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִתֵּן פַּרְנָסָה יוֹתֵר לַאֲנָשִׁים רַבִּים הַתְּלוּיִים בּוֹ, הוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר מֶמְשָׁלָה, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַמְשִׁיךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל.

וְהַמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִן בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, דְּהַיְנוּ הָרְמָזִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָדַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי א): נָטִיתִי יָדִי וְאֵין מַקְשִׁיב, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י דְּהַיְנוּ רְמָזִים, כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ, לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ, רַק עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ. וְאֵלּוּ הָרְמָזִים הֵם בְּחִינַת יָדַיִם, בְּחִינַת: נָטִיתִי יָדִי כַּנַּ”ל, וְזֶהוּ בְּחִינַת הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, בִּבְחִינַת (תהלים קד): זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם.

וּמֵאֵלּוּ הַיָּדַיִם מְקַבֵּל בְּחִינַת הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה, בִּבְחִינַת (שם קמה): פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, הַיְנוּ שֶׁהַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן – בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּתוֹךְ הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, כַּנַּ”ל. כִּי מֵחֲמַת שֶׁהַמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִיָּדַיִם אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, עַל־כֵּן מִתְגַּלֶּה שָׁם, בְּתוֹךְ הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל, כִּי הַמַּקִּיפִים מְאִירִים בְּיָם הַחָכְמָה שֶׁמְּגַלֶּה הֶחָכָם כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וְכוּ’, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה כז): לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ, לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י: מַלְכוּת. וְזֶהוּ: לְשַׂחֶק בּוֹ – בְּחִינַת שְׁחָקִים, שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן (חגיגה יב:), דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה. הַיְנוּ, שֶׁהַמַּלְכוּת בְּחִינַת לִוְיָתָן מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִן הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַפַּרְנָסָה לְהַמַּלְכוּת, שָׁם הִיא נִשְׁחֶקֶת וְנִכְתֶּשֶׁת לִתֵּן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד חֵלֶק פַּרְנָסָה כְּפִי מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. וְזֶהוּ: לְשַׂחֶק בּוֹ – בְּחִינַת שְׁחָקִים, שֶׁשָּׁם שׁוֹחֲקִין מָן, כִּי הַפַּרְנָסָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מָן, נִשְׁחֶקֶת וְנִכְתֶּשֶׁת אֵצֶל בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת לִוְיָתָן, שֶׁמְּקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, הַיְנוּ מִן הַיָּדַיִם שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת רְמָזִים כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ. כִּי הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין וּמְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וְהַמַּלְכוּת מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, מַה שֶּׁכֻּלָּם מְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין עַל פַּרְנָסָה, וְעִם אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת עוֹלָה הַמַּלְכוּת וּמְקַבֵּל פַּרְנָסָה מִן יָדַיִם הַנַּ”ל. וְזֶהוּ: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן, הַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבִּטְחוֹנוֹת הַנַּ”ל, שֶׁכֻּלָּם יְשַׂבֵּרוּן אֵלָיו, וּמְצַפִּין וּמִסְתַּכְּלִין עַל פַּרְנָסָה, עַל־יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ – בְּעִתּוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּתוֹךְ הַפַּרְנָסָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל, בְּחִינַת: וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ, בְּחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ: כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם (תהלים מד). יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ – זֶה בְּחִינַת הַיָּדַיִם הַנַּ”ל, שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם, כִּי הַמַּקִּיפִים הֵם אוֹר הַפָּנִים, וְזֶה: כִּי רְצִיתָם, כִּי הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, כַּנַּ”ל:

וְזֶהוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן־חֹרִין וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ (קהלת י). חֵרוּת זֶה בְּחִינַת יוֹבֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי “יוֹבֵל” הוּא אוֹתִיּוֹת: וְ’כָל בָּ’נַיִךְ לִ’מּוּדֵי יְ’יָ (ישעיה נד), דְּהַיְנוּ כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי בָּנַיִךְ זֶה בֵּן, לִמּוּדֵי ה’ הֵם תַּלְמִידִים, וּמִכְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁהוּא בְּחִינַת יוֹבֵל, בְּחִינַת חֵרוּת, מִשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת הַפַּרְנָסָה כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין שֶׁמַּלְכוּת מְקַבֵּל הַפַּרְנָסָה מִבְּחִינַת חֵרוּת, בְּחִינַת יוֹבֵל וְכוּ’ כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ: וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ. בָּעֵת, זֶה בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן, שֶׁמִּתְגַּלֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָה, בְּחִינַת: כָּעֵת יֵאָמֵר וְכוּ’ כַּנַּ”ל.

וְזֶה בְּחִינַת (תענית ה:): אֵין מְסִיחִין בִּסְעֻדָּה, כִּי אָז, בִּשְׁעַת סְעֻדָּה, מֵאִיר הֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת: שְׁתֹק, כָּךְ עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי עִנְיַן חֲנֻכָּה, דַּע, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, דְּהַיְנוּ בַּקָּשַׁת סְלַח נָא, כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲנֻכָּה, כִּי עַל־יְדֵי סְלַח נָא נַעֲשֶׂה חֲנֻכָּה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ (במדבר יד): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים, וְעַל־יְדֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים גָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. כִּי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה סְלַח נָא, כִּי בְּזֶה הַחֵטְא וְהַפְּגָם תְּלוּיִים כָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַפְּגָם נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.

וּבִזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיִינוּ נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י, כִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין־הָעַרְבַּיִם הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְפִי גֹּדֶל רוּחָנִיּוּתָם וְדַקּוּתָם אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא שֶׁל עָוֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיְּכַפֵּר עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם. וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מִן הָעֲווֹנוֹת, כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּדַע כָּל זֹאת, עַל־כֵּן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִקֵּשׁ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וְכוּ’, כִּי יָדַע שֶׁבְּזֶה הַחֵטְא תָּלוּי חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁזָּכָה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, מִזֶּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה, הֶפֶךְ חֻרְבַּן הַבַּיִת.

וְכֵן כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא בְּיוֹם־ הַכִּפּוּרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם חֻרְבַּן הַבַּיִת, כְּמוֹ־כֵן נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה. נִמְצָא, שֶׁחֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן רָמַז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צֵרוּף “חֲנוּכָּה” בַּפָּסוּק סְלַח נָא, כִּי “סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַ’זֶּה כְּ’גֹדֶל חַ’סְדֶּךָ וְ’כַאֲשֶׁר נָ’שָׂאתָה” וְכוּ' – הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת "חֲנוּכָּה", כִּי חֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וְכֵן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ כָּלוּל מִבְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית טז): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַמּוֹרִיָּה. שֶׁמִּמֶּנּוּ הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש שה”ש ע”פ ערשנו רעננה): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲדַר הַמִּטּוֹת. שֶׁעַל־יָדוֹ פָּרִים וְרָבִים יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת בֵּן.

וְעַל־כֵּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם הַגֹּרֶן (שמואל–ב כד), זֶה בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת לֶחֶם־הַפָּנִים שֶׁהָיָה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל, כִּי אוֹר הַפָּנִים זֶה בְּחִינַת ש”ע נְהוֹרִין, כַּיָּדוּעַ, וְש”ע הוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים “הֶקֵּף”, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קד): לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲכִילָה מִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מִצְוַת חֲנֻכָּה בְּשֶׁמֶן, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה, וְנִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת לֶחֶם הַפָּנִים, בְּחִינוֹת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר ו): יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ וִיחֻנֶּךָּ – זֶה בְּחִינוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: יָאֵר ה’ פָּנָיו וְכוּ’, כַּנַּ”ל.

וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ זָכָה לְסוֹד חֲנֻכָּה עַל־יְדֵי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לִבּוֹ עֲלֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָם, כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי כַּנַּ”ל, וְעִקַּר צָרַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם סְלַח נָא כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל.

וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כה, הַיְנוּ כ”ה בְּכִסְלֵו. “כִּסְלֵיו” הוּא אוֹתִיּוֹת: וַ’יַּרְא יְ’יָ כִּ’י סָ’ר לִ’רְאוֹת (שמות ג). כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים–א כא). וְעִקַּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לִבּוֹ עַל זֶה, קְרָאוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי – הִנְנִי לִכְהֻנָּה, הִנְנִי לְמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר שמות פ”ב). הִנְנִי לִכְהֻנָּה – זֶה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, כִּי מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו (זבחים קב). גַּם כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי בְּכֹהֵן נֶאֱמַר (ויקרא י): לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְהוֹרוֹת – לְשׁוֹן הוֹרָאָה, זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם לְהוֹרוֹת, לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, בְּחִינַת בֵּן. הִנְנִי לְמַלְכוּת – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת. הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן – הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְהוּא כֹהֵן – זֶה בְּחִינַת כְּהֻנָּה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת, כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת מֶזֶג הָרֵאָה. כְּשֶׁהָרֵאָה הִיא בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, הִיא כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל. כִּי הָרֵאָה הִיא מְאִירַת עֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין מט) – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’. גַּם עַל־יְדֵי הָרֵאָה בָּא שֵׁנָה (כמבואר לעיל בסי’ ה) – זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַבֵּן, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת (ישעי’ סד): עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ. וְרוּחַ הַחַיִּים שֶׁבְּתוֹךְ הָרֵאָה זֶה בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ”ל, בְּחִינַת (קהלת א): סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת (איוב ד): וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים.

וּכְשֶׁהַשְּׁמָנִים שֶׁל הָרֵאָה הֵם בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, עַל־יְדֵי־זֶה מֵאִיר אוֹר הַפָּנִים, בִּבְחִינַת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן. הַיְנוּ עַל־ יְדֵי הַשְּׁמָנִים שֶׁל הָרֵאָה מֵאִיר אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מַקִּיפִים. וְהַיָּדַיִם הַנַּ”ל שֶׁיֵּשׁ בְּיָם הַחָכְמָה כַּנַּ”ל, בָּהֶם נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, בִּבְחִינַת: פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת חֲתָ”ךְ, שֶׁהוּא סוֹפֵי־תֵבוֹת שֶׁל פּוֹתֵ’חַ אֶ’ת יָדֶ’ךָ, שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל הַפַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא. חֲתָ”ךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים "רוּחַ", הַיְנוּ שֶׁבְּאֵלּוּ הַיָּדַיִם הַנַּ”ל נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת: וְרוּחַ עַל פָּנַי יַחֲלֹף, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת כַּנְפֵי הָרֵאָה, שֶׁשָּׁם סוֹבֵב הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּדַיִם כַּנַּ”ל:

וְזֶה בְּחִינַת: רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ (משלי יח). רוּחַ אִישׁ – זֶה בְּחִינַת רוּחַ־הַחַיִּים הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, בְּחִינַת: יְכַלְכֵּל וְכוּ’, כַּנַּ”ל:

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁמְּעַיְּנִים וּמְדַבְּרִים מֵאֵיזֶה חִדּוּשׁ שֶׁחִדֵּשׁ הֶחָכָם שֶׁבַּדּוֹר, אֲזַי נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּדַבֵּר וּמְעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ. כִּי כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, אֲזַי נִתְעוֹרֵר וְנִתְגַּלֶּה יָם הַחָכְמָה, שֶׁמִּשָּׁם מְקַבֵּל הַמַּלְכוּת אֶת הַפַּרְנָסָה, וַאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְהַמְשִׁיךְ פַּרְנָסָה, וְעִקַּר הַיִּרְאָה הִיא בְּמַלְכוּת, כִּי מַלְכוּת הִיא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ”ג): אִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ שֶׁל מַלְכוּת. וַאֲזַי נִתְעוֹרֵר הַיִּרְאָה שֶׁל הֶחָכָם שֶׁחִדֵּשׁ זֶה הַחִדּוּשׁ, כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּיִּרְאָה, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ דְּבָרָיו כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחוֹזְרִים אֶת הַחִדּוּשׁ, שֶׁאֲזַי בָּא בְּחִינַת הַמַּלְכוּת לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר יִרְאָה שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ”ל, עַל־כֵּן נוֹפֵל יִרְאָה עַל זֶה שֶׁמְּעַיֵּן בְּהַחִדּוּשׁ:

וְזֶה פֵּרוּשׁ: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ, מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ. אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר (ב”ב עד:):

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – זֶה בְּחִינַת בֵּן וְתַלְמִיד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, זֶה בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’, בְּחִינַת: כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, בְּחִינַת: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, כִּי “אֱלִיעֶזֶר”, רָאשֵׁי־תֵבוֹת: עַ’יִן לֹ’א רָ’אָתָה אֱ’לֹקִים ז’וּלָתְךָ יַ’עֲשֶׂה וְכוּ', שֶׁזֶּה בְּחִינַת בֵּן כַּנַּ"ל. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ הוּא בְּחִינַת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל דָּרֵי מַטָּה, שֶׁצָּרִיךְ לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָן כַּנַּ”ל, בִּבְחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וּלְהַרְאוֹת לָהֶם כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. וְזֶה בְּחִינַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי “יְהוֹשֻׁעַ” הוּא רָאשֵׁי־ תֵבוֹת: יִחְיוּ מֵתֶיךָ נִבְלָתִי יְ’קוּמוּן הָ’קִיצוּ וְ’רַנְנוּ שׁ’וֹכְנֵי עָ’פָר. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲכַם הַדּוֹר, שֶׁהוּא מֵאִיר בְּבֵן וְתַלְמִיד כַּנַּ”ל, עַל־כֵּן הָיָה לוֹ בֵּן שֶׁהָיָה שְׁמוֹ אֱלִיעֶזֶר, וְתַלְמִיד שֶׁשְּׁמוֹ יְהוֹשֻׁעַ. כִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל הַנַּ”ל, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (במדבר פ’ יט) עַל פָּסוּק: וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר – הָאֶחָד הַמְיֻחָד, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה, שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו, וְנִתְקַיֵּם כֵּן:

וְזֶה: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְכוּ'. “מַעֲשֶׂה” הוּא “מָה ש”ע”, כַּמּוּבָא בַּכְּתָבִים, הַיְנוּ בְּחִינַת מַקִּיפִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת ש”ע נְהוֹרִין שֶׁל אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת מָה כַּנַּ"ל. וְזֶה: שֶׁהָיוּ בָּאִין בִּסְפִינָה, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהֵם בְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד, הָיוּ מְהַלְּכִין בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם מִתְגַּלִּין אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים.

וְזֶה בְּחִינַת סְפִינָה, לְשׁוֹן סָפוּן וְטָמוּן, בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם סְפוּנִים וּטְמוּנִין מֵעֵין כֹּל, (כִּי הֵם בְּחִינַת: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ, כַּנַּ”ל). וְזֶה בְּחִינַת (משלי לא): הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר – לְשׁוֹן סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת סְפִינָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר. כִּי הַשָּׂגַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, הוּא בְּחִינַת שֵׁנָה, בְּחִינַת: עַיִן לֹא רָאָתָה וְכוּ', בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ' כַּנַּ"ל. אֲבָל הַשָּׂגַת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, בְּחִינַת דָּרֵי מַטָּה, הוּא בְּחִינַת נֵעוֹר, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה', בְּחִינַת: מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר. וְזֶה: וְהָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר יָשֵׁן, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נֵעוֹר, כַּנַּ”ל.

נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. נִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן בְּתַלְמִיד, כִּי צָרִיךְ לִכְלֹל בֵּן בְּתַלְמִיד, לְהַרְאוֹת לִבְחִינַת בֵּן בְּחִינַת הַהַשָּׂגָה שֶׁל הַתַּלְמִיד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ"ל, וְזֶהוּ: וְנִנְעַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֵּן, בְּחִינַת שֵׁנָה כַּנַּ”ל, נִכְלָל בִּבְחִינַת תַּלְמִיד, שֶׁהַשָּׂגָתוֹ בְּחִינַת נֵעוֹר כַּנַּ”ל.

אָמַר לוֹ: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – מָה דַּיְקָא, זֶה בְּחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל בְּחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה כַּנַּ”ל. זֶה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת תַּלְמִיד בְּבֵן, כִּי הַתַּלְמִיד צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת בֵּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה (דברים י): מָה ה’ אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה. מָה דַּיְקָא, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּבְחִינַת מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִרְאָה כַּנַּ”ל. וְזֶה: מַה זֶּה, יְהוֹשֻׁעַ – הַיְנוּ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הֵבִיא אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לִבְחִינַת הַשָּׂגָה שֶׁל מָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּלְמִיד, נִכְלָל בְּבֵן כַּנַּ”ל.

מִפְּנֵי מָה נִזְדַּעְזַעְתָּ. אָמַר לוֹ: מָאוֹר גָּדוֹל רָאִיתִי בַּיָּם – שֶׁרָאָה אוֹר גָּדוֹל בְּיָם הַחָכְמָה. אָמַר לוֹ: שֶׁמָּא עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן רָאִיתָ וְכוּ’ – לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת: לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ, כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן וְכוּ', כַּנַּ"ל. הַיְנוּ, שֶׁהֵשִׁיב לוֹ, שֶׁרָאָה עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁבְּחִינַת מַלְכוּת מְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל הַבִּטְחוֹנוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, שֶׁכֻּלָּם עֵינֵיהֶם תְּלוּיוֹת וּמְצַפִּין עַל פַּרְנָסָה, וּמַלְכוּת, בְּחִינַת לִוְיָתָן, מְקַבֵּץ כָּל אֵלּוּ הַבִּטְחוֹנוֹת, וְנִכְנָס עִמָּהֶם לְיָם הַחָכְמָה לְקַבֵּל מִשָּׁם פַּרְנָסָה. וְעַל־יְדֵי־זֶה נִזְדַּעְזַע רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, כִּי נָפַל עָלָיו יִרְאָה, מֵחֲמַת שֶׁנִּכְנַס בְּיָם הַחָכְמָה, שֶׁשָּׁם נִתְגַּלֶּה בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁבָּא לְקַבֵּל פַּרְנָסָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת עֵינָיו שֶׁל לִוְיָתָן, כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נוֹפֵל יִרְאָה, כִּי מַלְכוּת הוּא מְקוֹר הַיִּרְאָה, כַּנַּ”ל:

וְזֶה: וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְכוּ’. שְׁנָתַיִם יָמִים – זֶה בְּחִינַת תְּקוּפוֹת הַיָּמִים, תְּקוּפוֹת הַשָּׁנִים הַנַּ”ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, שֶׁשָּׁם סֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא בְּחִינַת מַקִּיפִים כַּנַּ”ל, שֶׁהֵם כָּל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל. וּפַרְעֹה זֶה בְּחִינַת יוֹבֵל, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש דף רי.), דְּכָל נְהוֹרִין אִתְפָּרְעִין וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ: (וְהַשְּׁאָר לֹא בֵּאֵר)

וְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם טְמוּנִים מֵעֵין כֹּל. וְזֶה: עֶלְיוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַטָּה וְתַחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, הַנֶּאֱמָר בִּקְבוּרַת מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יד), זֶה בְּחִינַת כֹּל הַנַּ"ל, בְּחִינַת: כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. שֶׁצָּרִיךְ הַצַּדִּיק שֶׁזּוֹכֶה לְאֵלּוּ הַמַּקִּיפִים הַנַּ"ל שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בְּחִינַת כֹּל, כַּנַּ”ל, לְהַרְאוֹת לָעֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם לְמַטָּה, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל בִּידִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת: מֶה חָמִית וְכוּ’. וּלְהֶפֶךְ, תַּחְתּוֹנִים נִדְמֶה לָהֶם לְמַעְלָה, כִּי הֵם מַשִּׂיגִים שֶׁמְּלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, בְּחִינַת: וָאֶרְאֶה אֶת ה’:

עוֹד יֵשׁ בָּזֶה דְּבָרִים נֶעְלָמִים הַרְבֵּה, וְלֹא בֵּאֵר רַק קְצָת, קְצָת רָאשֵׁי־פְרָקִים. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה עָנָו (במדבר יב), וַעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ע”ז כ:). וְיֵשׁ עוֹד צֵרוּף שֶׁל חֲנֻכָּה, שֶׁהוּא מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (דברים לד): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּ’ן מָלֵא רוּ’חַ חָכְמָ’ה כִּי סָמַ'ךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָי’ו עָלָיו, בְּסוֹפֵי־תֵבוֹת יֵשׁ צֵרוּף “חֲנוּכָּה”, כִּי בְּזֶה הַפָּסוּק מְרֻמָּז כָּל הַבְּחִינוֹת שֶׁל הַמַּאֲמָר הַנַּ”ל: “מָלֵא” זֶה בְּחִינַת: וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ, הַמְבֹאָר לְעֵיל, וְכֵן "רוּחַ חָכְמָה" – כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו וְכוּ', כָּל זֶה מְבֹאָר לְעֵיל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. גַּם בְּעִנְיַן הַיִּרְאָה, כִּי יֵשׁ חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אֵימוֹת, שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:), וְיֵשׁ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ גְּבוּרָאָן, הַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (במדבר דף קלז:), שֶׁנִּכְלָלִים הַגְּבוּרוֹת זֶה בָּזֶה עַד אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְחָמֵשׁ. וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים לֹא בֵּאֵר כְּלָל, כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים נֶאֶמְרוּ וְכוּ’:

הַתּוֹרָה הַזֹּאת מְדַבֶּרֶת מִכָּל הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁפַע הַכֶּתֶר, חָכְמָה וּבִינָה, יָדַיִם, גַּם יִרְאָה. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות צו): הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנּוּ חֶסֶד, וּפוֹרֵק מִמֶּנּוּ יִרְאַת־שָׁמַיִם. גַּם בֵּן וְתַלְמִיד – בֵּן, אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו דף עט:): מַה שְּׁמוֹ, דָּא חָכְמָה. מַה שֶּׁם בְּנוֹ, דָּא תִּפְאֶרֶת. תַּלְמִידִים, הֵם לִמּוּדֵי ה’, דָּא נֶצַח הוֹד. כֹּל, דָּא יְסוֹד, וּמַלְכוּת הַנַּ”ל. רֵאָה, הִיא אֵיבָרִים הַפְּנִימִיִּים. וְיֵשׁ סְפִירוֹת שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֶם כַּמָּה פְּעָמִים. (אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ וְכוּ’):