וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה. כִּי עִנְיַן חֲנֻכָּה, דַּע, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּיוֹם־הַכִּפּוּרִים, דְּהַיְנוּ בַּקָּשַׁת סְלַח נָא, כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲנֻכָּה, כִּי עַל־יְדֵי סְלַח נָא נַעֲשֶׂה חֲנֻכָּה, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ (במדבר יד): סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה, עַל חֵטְא הַמְרַגְּלִים, וְעַל־יְדֵי חֵטְא הַמְרַגְּלִים גָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית כט), שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לָהֶם: אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת. כִּי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה, שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה סְלַח נָא, כִּי בְּזֶה הַחֵטְא וְהַפְּגָם תְּלוּיִים כָּל הָעֲווֹנוֹת, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הַפְּגָם נֶחֱרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ.
וּבִזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הָיִינוּ נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה א): צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וּפֵרַשׁ רַשִּׁ”י, כִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה, וְתָמִיד שֶׁל בֵּין־הָעַרְבַּיִם הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם, כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְפִי גֹּדֶל רוּחָנִיּוּתָם וְדַקּוּתָם אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא שֶׁל עָוֹן אֲפִלּוּ יוֹם אֶחָד, עַל־כֵּן אָנוּ צְרִיכִין אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיְּכַפֵּר עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם. וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ, אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מִן הָעֲווֹנוֹת, כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּדַע כָּל זֹאת, עַל־כֵּן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִקֵּשׁ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וְכוּ’, כִּי יָדַע שֶׁבְּזֶה הַחֵטְא תָּלוּי חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ”ל, וּכְשֶׁזָּכָה לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ, מִזֶּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה, הֶפֶךְ חֻרְבַּן הַבַּיִת.
וְכֵן כָּל אֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא בְּיוֹם־ הַכִּפּוּרִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם חֻרְבַּן הַבַּיִת, כְּמוֹ־כֵן נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנֻכָּה. נִמְצָא, שֶׁחֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן רָמַז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, צֵרוּף “חֲנוּכָּה” בַּפָּסוּק סְלַח נָא, כִּי “סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַ’זֶּה כְּ’גֹדֶל חַ’סְדֶּךָ וְ’כַאֲשֶׁר נָ’שָׂאתָה” וְכוּ' – הוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת "חֲנוּכָּה", כִּי חֲנֻכָּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי סְלַח נָא וְכוּ’, כַּנַּ”ל.
וְכֵן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בֵּית־ הַמִּקְדָּשׁ כָּלוּל מִבְּחִינוֹת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית טז): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ הַר הַמּוֹרִיָּה. שֶׁמִּמֶּנּוּ הוֹרָאָה יוֹצְאָה לְיִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מדרש שה”ש ע”פ ערשנו רעננה): לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ חֲדַר הַמִּטּוֹת. שֶׁעַל־יָדוֹ פָּרִים וְרָבִים יִשְׂרָאֵל – זֶה בְּחִינַת בֵּן.
וְעַל־כֵּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בִּמְקוֹם הַגֹּרֶן (שמואל–ב כד), זֶה בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת לֶחֶם־הַפָּנִים שֶׁהָיָה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ, זֶה בְּחִינַת הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹרוֹת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל, כִּי אוֹר הַפָּנִים זֶה בְּחִינַת ש”ע נְהוֹרִין, כַּיָּדוּעַ, וְש”ע הוּא שְׁתֵּי פְּעָמִים “הֶקֵּף”, כַּמּוּבָא. וְזֶה בְּחִינַת (תהלים קד): לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן, וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד, הַיְנוּ שֶׁבְּתוֹךְ הָאֲכִילָה מִתְגַּלֶּה הֶאָרַת הַמַּקִּיפִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’. וְעַל־כֵּן מִצְוַת חֲנֻכָּה בְּשֶׁמֶן, כִּי חֲנֻכָּה הוּא בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ פַּרְנָסָה, וְנִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת לֶחֶם הַפָּנִים, בְּחִינוֹת: לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן וְלֶחֶם וְכוּ’, כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינוֹת (במדבר ו): יָאֵר ה’ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ וִיחֻנֶּךָּ – זֶה בְּחִינוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁעַל־יָדוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים, בְּחִינַת: יָאֵר ה’ פָּנָיו וְכוּ’, כַּנַּ”ל.
וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ זָכָה לְסוֹד חֲנֻכָּה עַל־יְדֵי שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְנָתַן לִבּוֹ עֲלֵיהֶם לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָם, כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי כַּנַּ”ל, וְעִקַּר צָרַת יִשְׂרָאֵל הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ עֲלֵיהֶם סְלַח נָא כַּנַּ”ל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, שֶׁבָּזֶה תָּלוּי תִּקּוּן כָּל הַבְּחִינוֹת הַנַּ”ל, כַּנַּ”ל.
וְזֶהוּ חֲנוּכָּה – חָנוּ־כה, הַיְנוּ כ”ה בְּכִסְלֵו. “כִּסְלֵיו” הוּא אוֹתִיּוֹת: וַ’יַּרְא יְ’יָ כִּ’י סָ’ר לִ’רְאוֹת (שמות ג). כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נָתַן לִבּוֹ לְהִסְתַּכֵּל בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְזֶהוּ: כִּי סָר לִרְאוֹת – לְשׁוֹן סָר וְזָעֵף (מלכים–א כא). וְעִקַּר צָרָתָן הוּא הַמַּשָּׂא שֶׁל עֲווֹנוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁהוּא נוֹתֵן לִבּוֹ עַל זֶה, קְרָאוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי – הִנְנִי לִכְהֻנָּה, הִנְנִי לְמַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מ”ר שמות פ”ב). הִנְנִי לִכְהֻנָּה – זֶה בְּחִינַת חֲנֻכַּת־הַבַּיִת, כִּי מֹשֶׁה שִׁמֵּשׁ בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים צט): מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו (זבחים קב). גַּם כֹּהֵן הוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כִּי בְּכֹהֵן נֶאֱמַר (ויקרא י): לְהוֹרוֹת אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְהוֹרוֹת – לְשׁוֹן הוֹרָאָה, זֶה בְּחִינַת תַּלְמִיד. גַּם לְהוֹרוֹת, לְשׁוֹן הֵרָיוֹן, בְּחִינַת בֵּן. הִנְנִי לְמַלְכוּת – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הַנַּ”ל, שֶׁעַל־יָדוֹ נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה, שֶׁבּוֹ נִתְגַּלֶּה אוֹר הַפָּנִים כַּנַּ”ל. וְזֶה בְּחִינַת (בראשית יד): וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן, וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן. מַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם – זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת. הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן – הַיְנוּ בְּחִינַת פַּרְנָסָה, שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת כַּנַּ”ל. וְהוּא כֹהֵן – זֶה בְּחִינַת כְּהֻנָּה הַנַּ”ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה עַל־יְדֵי הַמַּלְכוּת, כַּנַּ”ל: