עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְחַזֵּק מְאֹד מְאֹד לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה בְּכָל יוֹם, אַף אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁחוֹזֵר אֶל הַתּוֹרָה - נִמְשָׁךְ עָלָיו טָהֳרָה גְּדוֹלָה. וְאַף אִם אַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה עִמּוֹ מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יַחֲזֹר וְיִבְרַח אֶל הַתּוֹרָה, עַד שֶׁסּוֹף כָּל סוֹף יִהְיֶה נִטְהָר עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁתּוֹרֶה אוֹתוֹ דֶּרֶךְ לָצֵאת מִכָּל הֲבָלָיו וְרַעְיוֹנִים הָרָעִים הַנִּמְשָׁכִין מֵהַבְּגָדִים הַצּוֹאִים שֶׁנִּסְבָּכִין בּוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, כִּי הַתּוֹרָה הִיא מְקוֹר מַיִם חַיִּים שֶׁמְּטַהֶרֶת מִכֻּלָּם כַּנַּ"ל.
וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תְּהִלִּים קיט, נט): "חִשַּׁבְתִּי דְרָכָי וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ", שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב דְּרָכַי בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַי, 'וָאָשִׁיבָה רַגְלַי אֶל עֵדֹתֶיךָ', כִּי אֵין מָנוֹס לִבְרֹחַ מֵהֶם, כִּי אִם אֶל הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן "חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ" (שָׁם קיט, ס). כִּי מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, צְרִיכִין לְהִזְדָּרֵז לִשְׁמֹר מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל מְאֹד. וְזֶהוּ "חֶבְלֵי רְשָׁעִים עִוְּדֻנִי תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי" (שָׁם קיט, סא), הַיְנוּ אַף־עַל־פִּי שֶׁ'חֶבְלֵי רְשָׁעִים' שֶׁהֵם הַקְּלִפּוֹת הַמּוֹנְעִים וְהַמְבַלְבְּלִים, מִתְקַבְּצִים עָלַי בְּכָל עֵת, אַף־עַל־פִּי־כֵן 'תּוֹרָתְךָ לֹא שָׁכָחְתִּי', כִּי אַדְּרַבָּא, מֵחֲמַת זֶה אֲנִי מִתְעוֹרֵר וּמִתְגַּבֵּר בְּכָל עֵת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁמְּטַהֶרֶת מֵהֶם כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ (שָׁם קיט, סב): "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" וְכוּ', הַיְנוּ כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן עַל־יְדֵי קִימַת חֲצוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁאָז עֵסֶק הַתּוֹרָה בִּבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד, שֶׁהוּא הַלִּמּוּד תּוֹרָה עַל מְנָת לְלַמְּדָהּ (סֻכָּה מט:), כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁהוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּעוֹרְרִין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה יוֹתֵר בַּחֲצוֹת כַּנַּ"ל. וְזֶה (שָׁם קיט, סג): "חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ", כִּי צְרִיכִין לָזֶה לְהִתְחַבֵּר לִירֵאִים אֲמִתִּיִּים הָאֲחוּזִים בְּצַדִּיקֵי אֱמֶת, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל עִמָּהֶם לִזְכּוֹת לִבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד הַנַּ"ל, כִּי אָדָם פָּשׁוּט לְבַדּוֹ בְּוַדַּאי אֵינוֹ זוֹכֶה לָזֶה, כִּי אִם כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים לִירֵאִים אֲמִתִּיִּים, בִּבְחִינַת 'חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ' וְכוּ' וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" (שָׁם קיט, סד). הַיְנוּ שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁיִּזְכֶּה לְתוֹרַת חֶסֶד הַנַּ"ל. וְזֶהוּ 'חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ', הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ מָלְאָה הָאָרֶץ, כְּמוֹ כֵן בִּבְחִינָה זֹאת, 'חֻקָּיו יְלַמְּדֵנוּ', הַיְנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לִבְחִינַת תּוֹרַת חֶסֶד וְכוּ', כַּנַּ"ל: