לה

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ שָׁם (בִּבְרָכוֹת ח.): 'הַיְנוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַמֵי: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה בִּלְבַד'. הַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם עַל־יְדֵי הַהֲלָכָה לֵילֵךְ בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל כָּל פָּנִים, שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מְקוֹמוֹ שֶׁל אָדָם, כִּי כָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוָיָה, הַיְנוּ שֶׁכָּל אָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא - יֵשׁ לוֹ בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת לְהִתְקָרֵב בָּהֶם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ [וְעַיֵּן מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט, הִלְכוֹת חֲלוּקַת הַשֻּׁתָּפִין ד, ג)]. וְאֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת זוֹכִין עַל־יְדֵי הֲלָכוֹת, עַל־יְדֵי כֹּחַ הַצַּדִּיקִים שֶׁעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה בִּבְחִינָה הַנַּ"ל, לְהַמְשִׁיךְ הֶאָרַת הַנְּשָׁמָה מִשָּׁרְשָׁהּ שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה בְּבֵית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיוֹתֵר. וְעַכְשָׁו מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, הַיְנוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי הִלְכוֹת הַתּוֹרָה לִבְחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ לִמְצֹא לוֹ מָקוֹם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהִתְקָרֵב עַל יָדוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ הֶאָרָה מֵהַתּוֹרָה, עַד שֶׁיֵּדַע הֵיטֵב שֶׁהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם גַּם כֵּן מָקוֹם וְעֵצָה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְזֶה יָקָר מְאֹד בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ. וְאֵין לוֹ בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא אֵלּוּ הָאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וּכְבוֹדוֹ שֶׁיִּתְקָרְבוּ כָּל הָרְחוֹקִים אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַנַּ"ל: