ד

וְזֶה גַּם כֵּן בְּחִינַת תִּקּוּן הָאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַלֶּחֶם מֵחָמֵץ לְמַצָּה כַּנַּ"ל, כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְפִלָּה בְּכֹחַ, כַּמְבֹאָר בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר כֹּחַ הָאָדָם וְחִיּוּתוֹ הוּא עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ, כִּי הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת גְּבוּרוֹת, בְּחִינַת גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים, שֶׁזֶּה בְּחִינַת רְעָמִים, כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, כִּי גְּשָׁמִים הֵם עַל־יְדֵי רְעָמִים, וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ הַפַּרְנָסָה וְהָאֲכִילָה, וְכֵן עִקַּר תִּקּוּן הַדַּעַת הוּא כְּפִי הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה, אֲזַי הַקּוֹל הַיּוֹצֵא בְּכֹחַ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי כֹּחַ הָאֲכִילָה כַּנַּ"ל, וּפוֹגֵעַ בַּמֹּחַ, אֲזַי נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ רְעָמִים. וַאֲזַי הַלֵּב שׁוֹמֵע,ַ כַּנַּ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בַּאֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ הַכֹּחַ וּמִשָּׁם עִקַּר שְׁלֵמוּת הַדַּעַת כַּנַּ"ל. גַּם הַיִּרְאָה שֶׁמִּמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל הוּא גַּם כֵּן עַל־יְדֵי אֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה, כִּי עִקַּר הַיִּרְאָה בָּאָה לָאָדָם בִּשְׁעַת אֲכִילָה, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן עז):