עַל־פִּי הַתּוֹרָה "בְּנִי לָן בֵּיתָא" בְּסִימָן כח לִקּוּטֵי חֵלֶק א. עַיֵּן שָׁם כָּל הַתּוֹרָה:
וְהַכְּלָל, כִּי הַמִּתְנַגְּדִים וְכוּ' זֶה מֵחֲמַת שֶׁמְּקַבְּלִין תּוֹרָה מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֵׁדִין יְהוּדָאִין וְכוּ', שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תּוֹרָה נְפוּלָה מֵאַלְפִין נְפוּלִים. וּבְאַלְפִין אֵלּוּ כְּתִיב בִּשְׁלֹמֹה (מְלָכִים־א ה, יב): "וַיְדַבֵּר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל, וַיְהִי שִׁירוֹ חֲמִשָּׁה וָאָלֶף". כִּי שְׁלֹמֹה זָכָה לָהֶם בַּקְּדֻשָּׁה. אֲבָל תַּלְמִיד חָכָם שֵׁד יְהוּדִי וְכוּ'. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם נוֹפְלִים בִּכְפִירוֹת גְּדוֹלוֹת וְכוּ'. וְהָעֵצָה עַל זֶה "אָנֹכִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם" וְכוּ' (תְּהִלִּים כב, ז), דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תּוֹלָע, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְנַצֵּחַ אֶת אוֹיְבָיו, כִּי תּוֹלָע בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכוּ', וְהוּא בְּחִינַת אַבְרָהָם וְכוּ', כִּי אַבְרָהָם שֶׁהוּא בְּחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת אֱמוּנָה וְכוּ', בַּיָּמִין הַזֶּה מִתְגַּבֵּר עַל אוֹיְבָיו וְכוּ'. וּבְזֶה הַחֶסֶד מְתַקֵּן אֵלּוּ הָאַלְפִין הַנְּפוּלִין, בִּבְחִינַת "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים" (שְׁמוֹת כ, ו).
וְלָבוֹא לְחֶסֶד אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא, אֶלָּא עַל־יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס תַּלְמִידֵי חֲכָמִים צַדִּיקִים בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, שֶׁהוּא כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל וְכוּ' (בְּרָכוֹת י:). וְזֶה 'תָּמִד' גִּימַטְרִיָּא 'ד' אַלְפִין' שֶׁהוּא תִּקּוּן הָאַלְפִין כַּנַּ"ל וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ סָבָא דְּבֵי אַתּוּנָא: 'בְּנִי לָן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא', כִּי אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם הָרוֹצִים לַעֲרֹךְ עֲבוֹדָתָם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁשּׁוֹמְעִים מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּאֵלּוּ, וּבֶאֱמֶת אֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ וְהָוֵי כְּאִלּוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בַּיִת בַּאֲוִירָא וְכוּ'. 'וַאֲמַר שֵׁם, וְקָם בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא', הַיְנוּ הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֲמִתִּי הוּא בֵּין שְׁמַיָּא לְאַרְעָא וְכוּ' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
וְכָל זֶה הוּא סוֹד כַּוָּנַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב וְתָבִין, וְתִרְאֶה נִפְלְאוֹת תְּמִים דֵּעִים, אֵיךְ הֶעְלִים וְהִסְתִּיר בָּזֶה סוֹד כַּוָּנַת הַתָּמִיד בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא כְּדַרְכּוֹ הַנִּשְׂגָּב וְנַעֲלֶה מְאֹד, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה כְּלָל, כִּי אִם לְמִי שֶׁהוּא חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן: