ט

וְעַל־כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה בִּקְדֻשָּׁה הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר (פִּנְחָס רמה:) וּבְכָל הַסְּפָרִים (שְׁלָ"ה אוֹת קוּף), שֶׁצְּרִיכִין לְהַפְרִישׁ צְדָקָה קֹדֶם הָאֲכִילָה וּלְהַזְמִין לְעָנִי עַל שֻׁלְחָנוֹ. וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעוֹת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הָאֲכִילָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְהַעֲלוֹת וּלְקַשֵּׁר הַטַּעַם וּנְעִימַת הַמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה לְשָׁרְשׁוֹ לִבְחִינַת נֹעַם הָעֶלְיוֹן, כַּנַּ"ל: