וְזֶה בְּחִינַת (תְּהִלִּים כט, י): "ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב" הַנֶּאֱמַר בְּסוֹף הַשִּׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד עַל הַמַּיִם, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַקּוֹלוֹת שֶׁל מַתַּן תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּקוֹלוֹת, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים (עַיֵּן זְבָחִים קטז.; רַמְבַּ"ן שְׁמוֹת יט, כ), שֶׁמִּזְמוֹר זֶה מְדַבֵּר מִמַּתַּן תּוֹרָה. כִּי הַמַּבּוּל מַיִם שֶׁבָּא לָעוֹלָם אָז - זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת רִבּוּי אוֹר שֶׁגּוֹרֵם שְׁבִירַת כֵּלִים, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים וְהַצָּרוֹת, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ כִּי אָז הָיָה תֹּקֶף הַדִּין מְאֹד מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִים אָז לְבִטּוּל בִּשְׁלֵמוּת, עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְבַטֵּל הַדִּין, וְאָז הָיוּ מַמְשִׁיכִים הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת מַיִם, מֵהָרְשִׁימוּ שֶׁנִּשְׁאַר מֵהַבִּטּוּל כַּנַּ"ל. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לָזֶה וְלֹא נִתְעוֹרְרוּ בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נַעֲשָׂה מִבְּחִינַת הַמַּיִם הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת הַשָּׂגַת הַתּוֹרָה - נַעֲשָׂה מֵהֶם בְּחִינַת מֵימֵי הַמַּבּוּל, מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם כֵּלִים לְקַבֵּל הָאוֹר, מֵחֲמַת קִלְקוּל מַעֲשֵׂיהֶם, עַל־כֵּן הָיָה אֶצְלָם בִּבְחִינַת רִבּוּי אוֹר, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַדִּינִים שֶׁזֶּה מֵימֵי הַמַּבּוּל.
וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה לא, יב) בֶּאֱמֶת, עַל פָּסוּק (בְּרֵאשִׁית ז, יב) "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ", שֶׁאִם הָיוּ מִתְעוֹרְרִים לִתְשׁוּבָה - הָיוּ גִּשְׁמֵי בְּרָכָה וּנְדָבָה. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁאִם הָיוּ זוֹכִים אָז לִתְשׁוּבָה בְּחִינַת בִּטּוּל כַּנַּ"ל, הָיוּ יְכוֹלִים לְקַבֵּל הַשָּׂגַת מֵימֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה וּנְדָבָה, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, י): "גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים" הַנֶּאֱמַר בְּמַתַּן תּוֹרָה. אֲבָל מֵחֲמַת שֶׁלֹּא זָכוּ לִתְשׁוּבָה, נַעֲשָׂה אֶצְלָם מַבּוּל מִבְּחִינַת מֵימֵי הַתּוֹרָה מִבְּחִינַת גִּשְׁמֵי בְּרָכָה כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק "כִּי בָם יָדִין עַמִּים" (אִיּוֹב לו, לא) לְעִנְיַן הַגְּשָׁמִים, מָשָׁל לְנַחְתּוֹם וְכוּ', שֶׁכָּל הָעֳנָשִׁים עַל־יְדֵי הַמַּיִם וְכָל הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת עַל־יְדֵי הַמַּיִם. בְּחִינַת (שָׁם): "יִתֶּן אֹכֶל לְמַכְבִּיר". הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי הַגְּשָׁמִים וְהַמַּיִם נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת מֵימֵי הַדַּעַת וְהַהַשָּׂגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה יא, ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן יֵשׁ בָּהֶם שְׁתֵּי בְּחִינוֹת לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ, כְּפִי הַמְקַבְּלִים. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו לְתַקֵּן כֵּלִים טוֹבִים הוּא זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת מֵימֵי הַדַּעַת עַל־יְדֵי־זֶה, וּלְהֵפֶךְ – לְהֵפֶךְ, כַּנַּ"ל: