ד

וְזֶה בְּחִינַת (בְּרָכוֹת נה. חֲגִיגָה כז.): 'שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ', כִּי אֲכִילָה דִּקְדֻשָּׁה, עַל יָדָהּ מִתְגַּלֶּה הָרָצוֹן, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד שֶׁהוּא בְּחִינַת הַדַּעַת שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁהוּא הֵפֶךְ עֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'סְלַח נָא' שֶׁזּוֹכִין בְּיוֹם־כִּפּוּר, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִבְחִינַת 'חֲנֻכָּה' בְּחִינַת 'חֲנֻכַּת הַבַּיִת', שֶׁהִיא בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד, כַּמְבֹאָר כָּל זֶה בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. נִמְצָא, שֶׁהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת סְלִיחַת עֲווֹנוֹת, וְעַל־כֵּן 'שֻׁלְחָן מְכַפֵּר כַּמִּזְבֵּחַ', כִּי בְּכָל הַקָּרְבָּנוֹת נֶאֱמַר לְרָצוֹן, בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת "לֹא תֹאכְלוּ... וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן" (בְּרֵאשִׁית ג, ג) - הוֹסִיפָה עַל הַצִּוּוּי (סַנְהֶדְרִין כט. וְעַיֵּן בְּרַשִׁ"י שָׁם), כִּי עִקַּר הָאִסּוּר הוּא הָאֲכִילָה: