לב

וְעוֹד צְרִיכִין לְבָאֵר בָּזֶה, כִּי בִּתְחִלָּה צְרִיכִין לְתַקֵּן בְּחִינַת מַאֲכַל בְּהֵמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֹמֶר שְׂעֹרִים' וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ בְּשָׁבוּעוֹת זוֹכִין לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם מֵחִטִּים בְּחִינַת מַאֲכַל אָדָם. שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תִּקּוּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁתְּחִלָּה נֶאֱמַר לוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, יח): "וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה", שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פְּסָחִים קיח.) שֶׁנִּזְדַּעְזַע וְאָמַר: 'אֲנִי וַחֲמוֹר בְּאֵבוּס אֶחָד' וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ אָמַר לוֹ (בְּרֵאשִׁית ג, יט): "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" וְכוּ', שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאוֹכְלִים כַּרְפַּס בְּפֶסַח קֹדֶם הַתְחָלַת הַסֵּדֶר שֶׁהוּא מִין יָרָק וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ אוֹכְלִין מַצָּה וְכוּ' וְכַנַּ"ל. כִּי עִקַּר הַתִּקּוּן - לִזְכּוֹת לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שְׁתִיקָה, בְּחִינַת 'אֵין מְשִׂיחִין בִּסְעֻדָּה' וְכוּ' (אֹרַח חַיִּים, סִימָן קע, סְעִיף א):