יא

וְעַתָּה נָבוֹא לְבָאֵר עוֹד מַאֲמַר אֶחָד מַה שֶּׁלֹּא זָכִינוּ לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ זַ"ל בְּעַצְמוֹ כַּנַּ"ל, וְהוּא:

גְּמָרָא: אִית לָן רֵיחַיָּא דִּתְבִירָא, חַיְטָא. שָׁקִיל פִּסְקָא מִנָּהּ שַׁדָּאִי לְהוּ, אָמַר: כְּרִיכוּ לִי מִנָּהּ גַּרְדֵּי וְאִיחַיְּטָה. אַמְרֵי, וּמִי יָכוֹל לְמִיכְרַךְ גַּרְדֵּי מִרֵיחַיָּא, אָמַר לְהוּ: וּמִי אִיכָּא דְּחַיְּטָא רֵיחַיָּא.

[יֵשׁ לָנוּ רֵחַיִם שְׁבוּרוֹת, תְּפֹר לָנוּ אוֹתָן, לָקַח רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ חֲתִיכַת אֶבֶן מֵהָרֵחַיִם וְהִשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם: הוֹצִיאוּ לִי חוּטִים מִמֶּנָּה, וְאֶתְּפֹר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי מִי יָכוֹל לְהוֹצִיא חוּטִים מֵרֵחַיִם? אָמַר לָהֶם: וְכִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּר רֵיחַיִם ?]

רֵיחַיָּא דִּתְבִירָא - זֶה בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים שֶׁנִּשְׁבְּרָה, כִּי 'רֵיחַיָּא' הוּא בְּחִינַת אֱמוּנַת חֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (קֹהֶלֶת־רַבָּה יב, ח) עַל פָּסוּק (קֹהֶלֶת יב, ג): "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת" - 'אֵלּוּ הַמִּשְׁנָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, כְּגוֹן מִשְׁנַת בַּר קַפָּרָא' וְכוּ', כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם בְּקֹהֶלֶת. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם): 'לָמָה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּרֵחַיִם? מַה רֵחַיִם אֵינָן בְּטֵלוֹת, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵינָן בְּטֵלִין מִן הַתּוֹרָה לְעוֹלָם'. נִמְצָא, שֶׁרֵחַיִם הוּא בְּחִינַת הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים הָעוֹסְקִים לְבָרֵר כָּל הַהֲלָכוֹת שֶׁהֵם תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה, שֶׁהֵם הַמִּשְׁנָיוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִדְחוֹת הַפְּסוֹלֶת שֶׁהֵם בְּחִינַת סוּבִּין וּמוּרְסָן וּלְבָרֵר הַהֲלָכָה עַל בּוּרְיָהּ, שֶׁהִיא בְּחִינַת קֶמַח וְסוֹלֶת. וְשָׁאֲלוּ אֵלּוּ הַסָּבֵי דְּבֵי אֲתוּנָא: רֵיחַיָּא דִּתְבִירָא - כְּשֶׁנִּשְׁבְּרָה אֱמוּנַת חֲכָמִים, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁנּוֹפְלִים מֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, בְּמַאי חַיְּטָה לָהּ? - בְּמַאי חוֹזְרִין וְתוֹפְרִין וּמְחַבְּרִין וּמְתַקְּנִים אוֹתָהּ? כִּי הָיָה קָשֶׁה לָהֶם אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה, כִּי הֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה מְאֹד.

שָׁקִיל פִּסְקָא מִנָּהּ שָׁדָא לְהוּ, אָמַר לְהוּ כְּרִיכוּ לִי גַּרְדֵי מִנָהּ וְאִיחַיְּטָהּ - כִּי בֶּאֱמֶת עֲלִיַּת הָאֱמוּנָה הוּא דְּבַר פֶּלֶא, וְעַל־כֵּן נִקְרָא עִנְיַן זֶה 'פֶּלֶא', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן". כִּי קָשֶׁה הַדָּבָר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי אֵיזֶה עֵצָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, אִם־כֵּן לֹא יַאֲמִין, חַס וְשָׁלוֹם, גַם בְּהָעֵצָה? כְּמוֹ לְמָשָׁל בְּהַתּוֹרָה הַזֹּאת, שֶׁמְּבֹאָר עֵצָה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים עַל־יְדֵי נֶדֶר, אַךְ מִי שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים לְגַמְרֵי, בְּוַדַּאי לֹא תוֹעִיל לוֹ עֵצָה הַזֹּאת, כִּי אֵינוֹ מַאֲמִין גַּם בְּהָעֵצָה עַצְמָהּ וְלֹא יַעֲשֶׂה הָעֵצָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בָּהּ, וְאִם כֵּן אֵיךְ אֶפְשָׁר לְרַפְּאוֹת וּלְחַבֵּר שְׁבִירַת אֱמוּנָתוֹ? וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים מְבֹאָרִים עוֹד עֵצוֹת לְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה, כְּגוֹן לִלְמֹד פּוֹסֵק (סִימָן סב) אוֹ לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה בְּפִיו (מד תִּנְיָנָא), וּבְוַדַּאי לְמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה כְּלַל, חַס וְשָׁלוֹם אֵין מוֹעִיל שׁוּם עֵצָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהָעֵצָה עַצְמָהּ.

אַךְ בֶּאֱמֶת יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ הֵם מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים וְשָׁרְשָׁם אֱמוּנָה, עַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁנּוֹפֵל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֱמוּנָה, בְּוַדַּאי עֲדַיִן נִשְׁאַר בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה מֵאֱמוּנָה, רַק שֶׁהָאֱמוּנָה בְּקַטְנוּת גָּדוֹל בִּבְחִינַת שְׁבִירָה, אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עַל־כָּל־פָּנִים יֵשׁ בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה מֵהָאֱמוּנָה. כִּי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁהִצְטַעֵר שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנָה - זֶהוּ בְּעַצְמוֹ אֱמוּנָה, כִּי בִּפְנִימִיּוּת לְבָבוֹ מֵבִין מֵרָחֹק קְדֻשַּׁת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ יָחִיד קַדְמוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ וְכוּ', וְיֵשׁ לוֹ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁכָּל תִּקְוָתֵנוּ לָנֶצַח עַל יָדָם, רַק אֵינוֹ מַרְגִּישׁ הָאֱמוּנָה בְּהִתְגַּלּוּת בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־כֵּן מוֹעִיל לוֹ עֵצָה, כְּגוֹן לִנְדֹּר נֶדֶר וְכוּ', כִּי תֵּכֶף שֶׁאוֹמְרִים לוֹ אֵיזֶה עֵצָה טוֹבָה לֶאֱמוּנָה הוּא חוֹטְפָהּ כְּמוֹ אֶבֶן טוֹב, מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן יֵשׁ בִּפְנִימִיּוּתוֹ נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה, וּמִתְגַּעְגֵּעַ בֶּאֱמֶת לְהַשְׁלִים וּלְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה וְהַשְּׁבוּרָה. אֲבָל הָעַכּוּ"ם, בִּפְרַט הַחֲכָמִים בְּחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמוּנָה לְגַמְרֵי - בִּפְרַט מֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, וְכֵן הַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם מְאֹד עַד שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים לְגַמְרֵי - בְּוַדַּאי קָשֶׁה לָהֶם לְתַקֵּן שְׁבִירַת אֱמוּנָתָם מֵאַחַר שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּהַחֲכָמִים כְּלַל, וּבְעֵצוֹתֵיהֶם הַקְּדוֹשׁוֹת.

וְזֶה בְּחִינַת שָׁקַל פִּסְקָא וְשָׁדָא לְהוּ - שֶׁנָּטַל חֲתִיכַת אֶבֶן מֵהָרֵחַיִם וְהִשְׁלִיךְ לִפְנֵיהֶם, וְאָמַר לְהוּ: כְּרִיכוּ לִי גַּרְדֵּי מִנָּהּ - שֶׁיַּמְשִׁיכוּ חוּטִים מִמֶּנָּה לִתְפֹּר הָרֵחַיִּים. הַיְנוּ שֶׁהֵשִׁיב שֶׁנּוֹטְלִים אֵיזֶה חֲתִיכָה מֵהָרֵחַיִּים הַשְּׁבוּרִים בְּעַצְמָם וּמוֹשְׁכִין מִמֶּנָּה חוּטִים לִתְפֹּר הָרֵחַיִּים, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁהָאֱמוּנַת חֲכָמִים נִשְׁבְּרָה אֶצְלָם - נוֹטְלִים אֵיזֶה עֵצָה מִדִּבְרֵי אֵלּוּ הַחֲכָמִים עַצְמָם שֶׁנִּשְׁבְּרָה אֱמוּנָתָם אֶצְלוֹ, כְּגוֹן לִנְדֹּר אֵיזֶהוּ נֶדֶר וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה יְתַקֵּן הָאֱמוּנָה. וְזֶהוּ בְּחִינַת כְּרִיכוּ לִי גַּרְדֵּי מִנָּהּ - וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: חוּטִים. זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה שֶׁתְּלוּיָה בַּפֶּה, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ד, ג): "כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ", בְּחִינַת (תְּהִלִּים פט, ב): "אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי", וְזֶה בְּחִינַת (יְהוֹשֻׁעַ ב, יח): "תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי", כִּי אֱמוּנָה הִיא עִקַּר הַתִּקְוָה לָנֶצַח, בְּחִינַת (יִרְמְיָה לא, טז): "וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ", כִּי אֱמוּנָה הִיא אַחֲרִית הַיָּמִים, כַּמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר. וְאָז יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּאוֹרוֹת הַשְּׁלשָׁה אָבוֹת שֶׁהֵם יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ד, יב): "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק", שֶׁאָז בְּוַדַּאי לֹא בִּמְהֵרָה יִנָּתֵק וְיִפֹּל מֵאֱמוּנָה, רַק יִהְיֶה חָזָק בֶּאֱמוּנָתוֹ לָנֶצַח. נִמְצָא, שֶׁהֵשִׁיב לָהֶם שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁנָּפַל מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים - שֶׁהוּא הָעִקָּר, כְּלַל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הֵם מַמְשִׁיכִים לָנוּ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי בְּלֹא אֱמוּנַת חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים גַּם אֱמוּנָתוֹ בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֵינָה בִּשְׁלֵמוּת, כַּיָּדוּעַ, וַאֲפִלּוּ אִם נָפַל מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים - אֶפְשָׁר לוֹ לְתַקֵּן עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁבוּרָה בְּעַצְמָהּ, מֵאַחַר שֶׁעַל־כָּל־פָּנִים עֲדַיִן נִשְׁאַר בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת מֵהָאֱמוּנָה הַשְּׁבוּרָה, עַל־כֵּן יָכוֹל לִקַּח דִּבּוּר מִדִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים דְּהַיְנוּ אֵיזֶה עֵצָה מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יַחֲזֹר וִיתַקֵּן הָאֱמוּנָה.

וְזֶה בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה כה, א): "אוֹדֶה שִׁמְךָ כִּי עָשִׂיתָ פֶּלֶא עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן", לָשׁוֹן כָּפוּל: "אֱמוּנָה אֹמֶן", הַיְנוּ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן אֵיזֶה נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה - הוּא יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן וּלְהַעֲלוֹת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי הָעֵצוֹת הַנִּפְלָאוֹת מְאֹד, שֶׁהֵם בְּחִינַת "עֵצוֹת מֵרָחֹק" - שֶׁבָּאִים מִמָּקוֹם רָחֹק וְעֶלְיוֹן וְנוֹרָא מְאֹד, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי לא, יד): "מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ". כִּי עֲצוֹת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים, בִּפְרַט הָעֵצוֹת בְּעִנְיַן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה - בָּאִים מֵרָחֹק מְאֹד, מִשִּׂכְלִיּוֹת עֶלְיוֹנִים גְּבוֹהִים וַעֲצוּמִים מְאֹד, שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים מֵעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים מְאֹד הָרְחוֹקִים מְאֹד מִזֶּה הָעוֹלָם, וְזֶהוּ "עֵצוֹת מֵרָחֹק אֱמוּנָה אֹמֶן" - שֶׁעַל־יְדֵי נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה שֶׁנִּשְׁאַר אֶצְלוֹ עֲדַיִן שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר לְקַיֵּם עֲצָתָם, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּחִינַת "אֱמוּנָה אֹמֶן", וְכַנַּ"ל.

אֲבָל מִי שֶׁנָּפַל אֶל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת עַד שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין כְּלָל, אַף גַּם הוּא מִתְלוֹצֵץ מֵהַחֲזָקִים בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים - בְּוַדַּאי קָשֶׁה לְתַקֵּן שְׁבִירַת אֱמוּנָתוֹ, וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מִיָּד: וּמִי יָכוֹל לְמִכְרַךְ גַּרְדֵי מֵרֵיחַיָּא - אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ חוּטִים מֵאֶבֶן, הַיְנוּ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ אֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא חוּט הַשָּׁנִי מֵחֲתִיכַת אֶבֶן שֶׁל הָרֵחַיִּים, כִּי אֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּהָעֵצָה בְּעַצְמָהּ וְכַנַּ"ל. הֵשִׁיב לָהֶם: וּמִי אִיכָּא דְּחַיְּטָא רֵיחַיָּא - שֶׁבֶּאֱמֶת אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה הַשְּׁבוּרָה לַאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִמְשֹׁךְ חוּטִים מֵחֲתִיכַת אֶבֶן מֵהָרֵחַיִּים, דְּהַיְנוּ לְקַיֵּם הָעֵצוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים, אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּשְׁבְּרָה אֱמוּנָתָם אֶצְלוֹ וְכַנַּ"ל, הוּא אֵינוֹ יָכוֹל בְּוַדַּאי לִתְפֹּר הָרֵחַיִּים הַשְּׁבוּרָה, לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה הַנְּפוּלָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּהָעֵצָה בְּעַצְמָהּ, וְכַנַּ"ל.

כִּי בֶּאֱמֶת הָאֱמוּנָה נִקְרֵאת 'אֶבֶן', בְּחִינַת (תְּהִלִּים קיח, כב): "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה", אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁנִּקְרֵאת אֶבֶן, מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת חָזָק בְּהָאֱמוּנָה כְּמוֹ אֶבֶן חָזָק, בִּבְחִינַת (שִׁיר הַשִּׁירִים ח, י): "אֲנִי חוֹמָה", שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְפָּאֲרִין בְּעַצְמָן שֶׁהֵם חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָתָם כְּחוֹמַת אֲבָנִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵינָה אֶבֶן קָשָׁה מַמָּשׁ שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם לַחְלוּחִית חַס וְשָׁלוֹם, אַדְרַבָּא! הִיא בִּבְחִינַת אֶבֶן טוֹב, בְּחִינַת 'אַבְנָ א טָבָא דִּכְלִילָא מִכָּל גְּוָנִין', וְכָל מִינֵי הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶבֶן טוֹב הַזֶּה, כִּי הִיא בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כו, יט): "בְּאֵר מַיִם חַיִּים" וְכוּ'. כִּי אֱמוּנָה הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי חֲתִיכַת אֶבֶן מֵרֵחַיִּים הַשְּׁבוּרָה, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי אֵיזֶה עֵצָה מִדִּבְרֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל הַחֲכָמִים הָאֲמִתִּיִּים - יְכוֹלִים לְהַמְשִׁיךְ מִמֶּנָּה חוּטִים לְתַקֵּן הָאֱמוּנָה וְכַנַּ"ל. אֲבָל אֶצְלָם, הַיְנוּ אֵצֶל הַחוֹלְקִים, הִיא כְּמוֹ אֶבֶן קָשֶׁה מַמָּשׁ. עַל־כֵּן שָׁאֲלוּ: וּמִי יָכוֹל לְמִיכְרַךְ גַּרְדֵי מֵרֵחַיָּא, וְכַנַּ"ל - וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת הֵשִׁיב לָהֶם: וּמִי אִיכָּא דְּחַיְּטָא רֵיחַיָּא - כִּי בְּוַדַּאי לַאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן וּלְחַבֵּר הָאֱמוּנָה, וְכַנַּ"ל.

וְזֶהוּ בְּחִינַת (דְּבָרִים י, ב): "אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (בַּבָּא בַּתְרָא יד:): 'לוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת מֻנָּחִים בָּאָרוֹן'. הַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּחִינַת שִׁבְרֵי לוּחוֹת, בְּחִינַת אֱמוּנָה הַשְּׁבוּרָה, עַל־יְדֵי־זֶה בְּעַצְמָהּ חָזַר וְנִתְתַּקֵּן הָאֱמוּנָה מֵחָדָשׁ שֶׁהֵם בְּחִינַת הַלּוּחוֹת שְׁנִיּוֹת, בִּבְחִינַת שָׁקַל פִּסְקָא שָׁדָא לְהוּ וְכוּ', כִּי עַל־יְדֵי שֶׁנִּשְׁאַר בּוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה מֵהָאֱמוּנָה הַשְּׁבוּרָה, עַל־יְדֵי־זֶה מְקַיֵּם הָעֵצָה שֶׁל חֲכָמִים שֶׁנִּשְׁבְּרָה אֱמוּנָתָם אֶצְלוֹ, וְחוֹזֵר וּמְתַקֵּן הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת קַבָּלַת לוּחוֹת שְׁנִיּוֹת. כִּי כָּל קַבָּלַת הַתּוֹרָה עוֹמֶדֶת עַל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה", וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מַכּוֹת כד.): 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אֱמוּנָה' וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל.