יא

אֲבָל אַף־עַל־פִּי שֶׁקְּדֻשַּׁת שַׁבָּת קְבִיעָא וְקַיְּמָא מֵה' יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמָהּ וְאֵין שׁוּם פְּגַם נוֹגֵעַ לְשָׁם, אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וּלְשָׁמְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת לא, טז): "וְשָׁמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" וְכוּ', כִּי אֵין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת נִמְשֶׁכֶת בָּזֶה הָעוֹלָם כִּי־אִם עַל־יְדֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: 'וְלֹא נְתַתּוֹ ה' אֱלֹקֵינוּ לְגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת' וְכוּ'. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יא, ח): שֶׁאָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לַכֹּל נָתַתָּ בֶּן זוּג וְכוּ', וְהֵשִׁיב לָהּ, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הוּא בֶּן זוּג שֶׁלָּךְ, וְעַל־כֵּן בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל תָּלוּי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת. וְעַל־כֵּן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ דּוֹחֶה שַׁבָּת כִּי 'מוּטָב שֶׁיְּחַלֵּל שַׁבָּת אַחַת וְאַל יְחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה', כַּנַּ"ל.

כִּי כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל - נֶחְשַׁב לְחִלּוּל שַׁבָּת, בְּחִינַת חָלָל, בְּחִינַת מִיתָה וְהִסְתַּלְּקוּ ת הַקְּדֻשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וּמוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (בְּסִימָן רעז). וּכְשֶׁמֵּת וְנִסְתַּלֵּק אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מִכְּלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם הַבֶּן זוּג שֶׁל שַׁבָּת, נֶחְשַׁב בְּחִינַת חִלּוּל שַׁבָּת בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת. וְעַל־כֵּן פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל דּוֹחֶה שַׁבָּת, כִּי מוּטָב שֶׁיְּחַלֵּל שַׁבָּת אַחַת מִשֶּׁיְּחַלְּלוּ שַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, וְכַנַּ"ל, וְהָעִקָּר, מֵחֲמַת שֶׁכָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּנֶפֶשׁ הַצַּדִּיק שֶׁהוּא עִקָּר הַבֶּן זוּג שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִילָה שְׁמִירַת הַבְּרִית בְּחִינַת צַדִּיק וְשַׁבָּת, שֶׁהֵם תְּרֵין סַהֲדִין שֶׁיִּשָׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתָם.

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁהוּא אֶפִּיקוֹרֶס שֶׁהוּא הַפּוֹרֵק עֹל וּמְבַזֶּה אֶת הַצַּדִּיקִים (סַנְהֶדְרִין צט:), וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֲבוֹדָה זָרָה כו:): שֶׁהוּא מִן הַמּוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, בְּוַדַּאי אֵין פִּקּוּחַ נַפְשׁוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת. כִּי הֲלֹא אַדְרַבָּא! מִצְוָה לְהוֹרִידוֹ וְכוּ', אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ פּוֹרֵק עֹל וּמַאֲמִין בַּצַּדִּיקִים, שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ חֶסְרוֹנוֹתָיו וּפְשָׁעָיו וּפְגָמָיו הָעֲצוּמִים, אַף־עַל־פִּי־כֵן הוּא מַאֲמִין בִּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל וּבִקְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם הָעִקָּר, וְשׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ - הוּא בִּכְלַל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הַבֶּן זוּג שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַמְשָׁכַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת בְּזֶה הָעוֹלָם הוּא עַל יָדָם, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי פִּקּוּחַ נַפְשׁוֹ דּוֹחֶה שַׁבָּת, כַּנַּ"ל.